פרק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פֶּרֶק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרק
הגייה* perek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ר־ק
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ פְּרָקִים
  1. מספר עמודים בספר המדברים על נושא מסויים.
    • ”הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד, אוֹ הֲלָכָה אַחַת, אוֹ פָסוּק אֶחָד, אוֹ דִבּוּר אֶחָד, אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָבוֹד.“ (משנה, מסכת אבותפרק ו, משנה ג)
  2. מקום בגוף בו מתחברות שתי עצמות או יותר.
  3. תקופת זמן בחיים.
    • שליח ציבור..ופרקו נאה
  4. לשון המקרא גזילה.
    • ”הוֹי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ פֶּרֶק מְלֵאָה לֹא יָמִישׁ טָרֶף“ (נחום ג, פסוק א)

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

ראה גם[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

1

2

3

  • אנגלית: time‏‏‏‏
  • גרמנית: Zeit‏‏‏‏
  • ספרדית: tiempo‏‏‏‏
  • ערבית: زمن‏‏‏‏
  • רוסית: время‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פרק
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מפרק
השורש פרק
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הפרדת דבר מורכב לחלקיו
גזרה גזרת שלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ר־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּרַק פּוֹרֵק, פָּרוּק יִפְרֹק פְּרֹק לִפְרֹק
נִפְעַל נִפְרַק נִפְרָק יִפָּרֵק הִפָּרֵק לְהִפָּרֵק
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל פֵּרֵק מפָרֵק יפָרֵק פָּרֵק לפָרֵק
פֻּעַל פֹרַק מפֹרָק יפֹרַק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפָּרֵק מִתְפָּרֵק יִתְפָּרֵק הִתְפָּרֵק לְהִתְפָּרֵק

פֵּרֵק (או פֵּרַק)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פירק
שורש וגזרה פ־ר־ק
בניין פִּעֵל
  1. פיצל שלם לחלקיו; הוריד איבר מגופו.
    • ”...וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה, לֹא בָרוּחַ יְהוָה; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה.“ (מלכים א׳ יט, פסוק יא)
    • ”...הַנַּעַר לֹא-יְבַקֵּשׁ, וְהַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא יְרַפֵּא; הַנִּצָּבָה לֹא יְכַלְכֵּל, וּבְשַׂר הַבְּרִיאָה יֹאכַל, וּפַרְסֵיהֶן יְפָרֵק.“ (זכריה יא, פסוק טז)
    • הַמְפָרֵק אֶת הַמִּטָּה לְהַטְבִּילָהּ, וְהַנּוֹגֵעַ בַּחֲבָלִין, טָהוֹר; הַחֶבֶל מֵאֵימָתַי הוא חִבּוּר לַמִּטָּה, מִשֶּׁיְּסָרֵג בָּהּ שְׁלֹשָׁה בָתִּים.“ (משנה, מסכת כליםפרק יט, משנה א)

גיזרון[עריכה]

  • במקורות מילה זו שווה לפָּרַק, קיים גם שורש ארמי במובן של תירוץ שאילה פירוק-תירוץ יישוב.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש פרק
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הפרדת דבר מורכב לחלקיו
גזרה גזרת שלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ר־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּרַק פּוֹרֵק, פָּרוּק יִפְרֹק פְּרֹק לִפְרֹק
נִפְעַל נִפְרַק נִפְרָק יִפָּרֵק הִפָּרֵק לְהִפָּרֵק
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל פֵּרֵק מפָרֵק יפָרֵק פָּרֵק לפָרֵק
פֻּעַל פֹרַק מפֹרָק יפֹרַק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפָּרֵק מִתְפָּרֵק יִתְפָּרֵק הִתְפָּרֵק לְהִתְפָּרֵק

פָּרַק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרק
שורש וגזרה פ־ר־ק
בניין פָּעַל
  1. (יש לשכתב פירוש זה): הוריד מטען.
  2. הציל
  3. לשון המקרא שבר. (כמו פֵּרֵק)

גיזרון[עריכה]

ראה גם[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

פְרָק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פראק
הגייה* frak
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. מעיל לגברים למטרות אירועים ובילויים.
    • כיום רבנים חרדים נוהגים ללבוש פראק.

גזרון[עריכה]

  • ערבית גלילית - "פֲרק", "פִרוק" בהוראת "הבדל" [2]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

פַּרְק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פארק
הגייה* park
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
פארק
  1. גן ציבורי גדול המשמש למטרות טיולים ומשחקים.
    • "אחר הצהריים / יוצא לי עם הכלב / לשאוף קצת אויר / בפארק מחוץ לעיר" (שיר הבטלניםערך מקביל בוויקיפדיה, מאת זוהר לסקוב)
    • העיריה תתחיל בפיתוח הפארקים והגנים העירוניים.

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: park‏‏‏‏
  • גרמנית: Park‏‏‏‏
  • ספרדית: parque‏‏‏‏
  • ערבית: حديقة‏‏‏‏
  • צרפתית: parc‏‏‏‏
  • רוסית: парк‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פארק
  1. נחמיה אלוני,ממילון המשנה לרב סעדיה גאון,לשונינו, יח' תשי"ב-תשי"ג,עמ' 171
  2. חסיב שחאדה, בעיותיה של המילונאות העברית לערבית המדוברת. לשונינו. א‎ (תשרי תשל"ט) עמ' - 58