מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אוזן
הגייה *
o zen
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
א־ז־ן א
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
רבים זוגי: אָזְנַיִם; אֹזֶן־, ר׳ אָזְנֵי־; כ׳ אָזְנִי
איבר שמיעה בגופם של בני־אדם ובעלי־חיים.
קירבתי את האוזן לשפופרת הטלפון כדי להאזין, אך לדאבוני לא הייתה קליטה.
”כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי“ (איוב כט , פסוק יא )
”סימני כלב ושוטה פיו פתוחה רירו יורד אזניו סרוחות זנבו נתון בין שתי יריכותיו מהלך לצדדין“ (ירושלמי, מסכת יומא – דף מא, עמוד ב )
לשון חז"ל ידית בצידי כלי . ובהשאלה: בדומה.
"כדי שייצא הרחש מתחת אוזן כלי וישתה" (בבלי )
”ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה ואזן דברי תורה וחקר דברי תורה עשה אזנים לתורה“ (שיר השירים רבה, פרשה א, סימן ח )
למילה זו קיימות מקבילות בשפות השמיות, ביניהן: ערבית – أُذْن (אֻדְ'ן); אכדית – uznu; ארמית – אוּדְנָא (חילוף אותיות ז↔ד בין עברית↔ארמית ); ארמית־סורית – ܐܶܕ݂ܢܳܐ (אֶדְנָא); אוגריתית – ủdn; געז – ǝzn , מצרית קדומה ȧṭen[1] . ובמילונים עדכניים בצורת אִדְן jdn
בניגוד לאטימולוגיה העממית הרווחת, אין כל קשר אטימולוגי בין מילה זו למאזניים או לאיזון . למידע נוסף ראו ערך מאזניים .
כנראה אין קשר עם המילים בשפות אירופה: בהוראת אוזן - (יוונית עתיקה "אוֹס" οὖς ) . (גותית-"אַאוּסִן", רוסית-אֻחַ ухо). (אנגלית -ot, כתחילית: otoconial, otoconium otocony).
מובאות נוספות [ עריכה ]
”אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה יהוה עָשָׂה גַם-שְׁנֵיהֶם“ (משלי כ , פסוק יב )
”כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ“ (קהלת א , פסוק ח )
”הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע“ (ישעיהו לג , פסוק טו )
”הֵן לֹא-קָצְרָה יַד-יהוה מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא-כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ“ (ישעיהו נט , פסוק א )
”אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת-דָּל, גַּם-הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה“ (משלי כא , פסוק יג )
”אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן“ (תהלים קטו , פסוק ו )
”זכור אני שהיתה אמו מולכת עריסתו לבית הכנסת בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה“ (ירושלמי, מסכת יבמות – פרק א, הלכה ו )
”מר בר רב אשי איצטריך אגודא גמלא אשתין אמרו ליה חמתך קאתיא אמר להו ב אודנה ותיפוק לי משום עלקא תורה“ (בבלי, מסכת בכורות – דף מד, עמוד ב )
איבר שמיעה
יפנית: 耳 (הגייה: mimí)
לטינית: auris
ליטאית: ausis
נורבגית: øre
סלובנית: uho
סלובקית: ucho
ספרדית: oreja
ערבית: أذن (הגייה: אֻדְ'ן)
פולנית: ucho
פורטוגלית: orelha , ouvido
פינית: korva
פרסית: گوش (gush)
צ'כית: ucho
צרפתית: oreille (הגייה: אוֹרֶיִי)
קוריאנית: 귀 (הגייה: gwi)
קרואטית: uho
רומנית: ureche
רוסית: ухо (הגייה: úkho)
שבדית: öra
תאית: หู
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
אוזן ציטוטים בוויקיציטוט:
אוזן
השורש אזן א
השורש א־ז־ן א הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
א־ז־ן א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
הֶאֱזִין
מַאֲזִין
יַאֲזִין
הַאֲזֵן
לְהַאֲזִין
הֻפְעַל
הָאֳזַן
מָאֳזָן
יָאֳזָן
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
איזן
שורש וגזרה
א־ז־ן ב
בניין
פִּעֵל
הביא למצב של שווי משקל .
”וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד-דַּעַת אֶת-הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.“ (קהלת יב , פסוק ט )
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.[2] מקבילה בערבית: وَزَنَ (וָזָןָ) – שקל .
השורש אזן ב
השורש א־ז־ן ב הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
א־ז־ן ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אִזֵּן
מְאַזֵּן
יְאַזֵּן
אַזֵּן
לְאַזֵּן
פֻּעַל
אֻזַּן
מְאֻזָּן
יְאֻזַּן
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְאַזֵּן
מִתְאַזֵּן
יִתְאַזֵּן
הִתְאַזֵּן
לְהִתְאַזֵּן
אטימולוגיה [ עריכה ]
נגזר משם העצם מאזניים , עיינו באטימולוגיה שם.