לדלג לתוכן

אזן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף אוזן)
יש להוסיף לדף זה את הערכים: אֻזַּן, אָזֵן.

אֹזֶן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוזן
הגייה* ozen
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ז־ן א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות רבים זוגי: אָזְנַיִם; אֹזֶן־, ר׳ אָזְנֵי־; כ׳ אָזְנִי
אוזן.
  1. איבר שמיעה בגופם של בני־אדם ובעלי־חיים.
    • ”כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי“ (איוב כט, פסוק יא)
    • ”כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ“ (קהלת א, פסוק ח)
    • ”אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת-דָּל, גַּם-הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה“ (משלי כא, פסוק יג)
    • ”סימני כלב ושוטה פיו פתוחה רירו יורד אזניו סרוחות זנבו נתון בין שתי יריכותיו מהלך לצדדין“ (ירושלמי, מסכת יומאדף מא, עמוד ב)
    • קירבתי את האוזן לשפופרת הטלפון כדי להאזין, אך לדאבוני לא הייתה קליטה.
  2. לשון חז"ל ידית בצידי כלי. ובהשאלה: בדומה.
    • "כדי שייצא הרחש מתחת אוזן כלי וישתה" (בבלי)
    • ”ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה ואזן דברי תורה וחקר דברי תורה עשה אזנים לתורה“ (שיר השירים רבה, פרשה א, סימן ח)

גזרון

[עריכה]
  • למילה זו קיימות מקבילות בשפות השמיות והאפרו-אסייתיות, ביניהן: אוגריתית – 𐎜𐎄𐎐 (אֻדן),[1] ארמית – אוּדְנָא[2] וארמית־סורית – ܐܶܕ݂ܢܳܐ (אֶדְנָא) (חילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ); אכדית – uznu; געז – ǝzn, ערבית – أُذْن (אֻדְ'ן); מצרית קדומה ȧṭen[3] ובמילונים עדכניים בצורת אִדְן jdn.
  • בניגוד לאטימולוגיה העממית הרווחת, אין כל קשר אטימולוגי בין מילה זו למאזניים או לאיזון. למידע נוסף ראו ערך מאזניים.
  • כנראה אין קשר עם המילים בשפות אירופה: בהוראת אוזן - יוונית עתיקה "אוֹס" οὖς, גותית-"אַאוּסִן", אנגלית -ot כתחילית: otoconial, otoconium, otocony.

צירופים וביטויים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   איבר שמיעה
  • אורדו: کان‏‏‏‏ (kān)
  • אזרית: qulaq‏‏‏‏
  • איטלקית: orecchio‏‏‏‏
  • אינדונזית: telinga‏‏‏‏
  • איסלנדית: eyra‏‏‏‏
  • אלבנית: veshi‏‏‏‏
  • אנגלית: ear‏‏‏‏
  • אספרנטו: orelo‏‏‏‏
  • אפריקנס: oor‏‏‏‏
  • בוסנית: uho‏‏‏‏
  • בנגלית: কর্ণ‏‏‏‏ (הגייה: kān)
  • גרמנית: Ohr‏‏‏‏
  • דנית: øre‏‏‏‏
  • הולנדית: oor‏‏‏‏
  • הונגרית: fül‏‏‏‏
  • הינדית: कान‏‏‏‏ (הגייה: kān)
  • ולשית: clust‏‏‏‏
  • טורקית: kulak‏‏‏‏
  • יוונית: αφτί‏, αυτί‏‏‏‏ (הגייה: afti)
  • יידיש: אויער‏‏‏‏ (הגייה: oyer)
  • יפנית: ‏‏‏‏ (הגייה: mimí)
  • לטינית: auris‏‏‏‏
  • ליטאית: ausis‏‏‏‏
  • נורבגית: øre‏‏‏‏
  • סלובנית: uho‏‏‏‏
  • סלובקית: ucho‏‏‏‏
  • ספרדית: oreja‏‏‏‏
  • ערבית: أذن‏‏‏‏ (הגייה: אֻדְ'ן)
  • פולנית: ucho‏‏‏‏
  • פורטוגלית: orelha‏, ouvido‏‏‏‏
  • פינית: korva‏‏‏‏
  • פרסית: گوش‏‏‏‏ (gush)
  • צ'כית: ucho‏‏‏‏
  • צרפתית: oreille‏‏‏‏ (הגייה: אוֹרֶיִי)
  • קוריאנית: ‏‏‏‏ (הגייה: gwi)
  • קרואטית: uho‏‏‏‏
  • רומנית: ureche‏‏‏‏
  • רוסית: ухо‏‏‏‏ (הגייה: úkho)
  • שבדית: öra‏‏‏‏
  • תאית: หู‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אוזן
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אוזן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוזניים


השורש אזן א

השורש א־ז־ן א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
א־ז־ן א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֶאֱזִין מַאֲזִין יַאֲזִין הַאֲזֵן לְהַאֲזִין
הֻפְעַל הָאֳזַן מָאֳזָן יָאֳזָן -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

מקור

[עריכה]

הערות

[עריכה]
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

אִזֵּן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא איזן
שורש וגזרה א־ז־ן ב
בניין פִּעֵל
  1. הביא למצב של שווי משקל.
    • ”וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד-דַּעַת אֶת-הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.“ (קהלת יב, פסוק ט)

גזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.[4] מקבילה בערבית: وَزَنَ‎ (וַזַןַ) – שקל.

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. לוחות UT ’nt IV, 6, 3 Aqht וכן לוח KTU 1.103
  2. ”מר בר רב אשי איצטריך אגודא גמלא אשתין אמרו ליה חמתך קאתיא אמר להו באודנה ותיפוק לי משום עלקא תורה“ (בבלי, מסכת בכורותדף מד, עמוד ב)
  3. Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E. A. Wallis Budge, 1920, page 103.
  4. "אזן (ב)",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 239)


השורש אזן ב

השורש א־ז־ן ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
א־ז־ן ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל אִזֵּן מְאַזֵּן יְאַזֵּן אַזֵּן לְאַזֵּן
פֻּעַל אֻזַּן מְאֻזָּן יְאֻזַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַזֵּן מִתְאַזֵּן יִתְאַזֵּן הִתְאַזֵּן לְהִתְאַזֵּן

אטימולוגיה

[עריכה]
  • נגזר משם העצם מאזניים, עיינו באטימולוגיה שם.

אָזֵן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אזן
הגייה* azen
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ז־ן ב
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא אשפת-כלים הנישאת עם הלוחם .
    • ”וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ, עַל-אֲזֵנֶךָ. וְהָיָה, בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ, וְחָפַרְתָּה בָהּ, וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת-צֵאָתֶךָ“ (דברים כג, פסוק יד)
  2. לשון חז"ל כלי קיבול לציוד משרדי.

גיזרון

[עריכה]
  • יחידאי במקרא.יתכן שיבוש של תיבת 'אַזֵר' (כשם עצם) בהוראת חגור. מצוי ביוונית-עתיקה של תרגום השבעים בהגיית: זוני (ζώνη) בהוראת: אזר (אַזֵר) ,חגורה . מצוייה אף באכדית בהגיית: אַזנֻ (𒋢𒀀𒍝𒀭/ azannu) בהוראת: אשפה ב' (של חצים,כלים,וכול')
  • עפ"י נוסחי המסורה, כתיב המילה מופיע כחסר בצורה: 'אזנך', אולם בכתבי יד רבים ובדפוסים אחדים מצויה היא בצורת הריבוי בכתיב,בתוספת י' : 'אזניך'. מכיון שנאמרו הדברים לאנשי המחנה בצאתם למלחמה' פירשו כמה מפרשים את המלה אזן מלשון זין הארמית (אל"ף פרוסתטית). אולם המלה זין בהוראת 'כלי-זין' שאולה מהפרסית ואינה עניין למציאות הנשקפת בתקופה ממנה לקוח הפסוק מספר דברים [1].
  • (2) השוו לתיבת: זֲינַא ('zyn) השייכת לרובד פרסית אמצעית, בהוראת מדוכה. בפרסית מודרנית זִין (زین) בהוראת אוכף.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אזן
  • שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר

הערות שוליים

[עריכה]
  1. משה דוד קאסוטו אנציקלופדיה מקראית כרך א, מוסד ביאליק. תש"י - 1950,עמוד: 187