יצא

יָצָא

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	יצא
שורש וגזרה	י־צ־א,גזרת נפ"יו+גזרת נל"א
בניין	פָּעַל (קַל)

1. חצה את תחומו הפנימי של מקום מסוים, עבר אל מחוץ למקום שהיה בו, עבר מתחום אחד אל תחום אחר ; הלך לדרכו, עזב.

   • ”כָּל-הַחַיָּה כָּל-הָרֶמֶשׂ וְכָל-הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן-הַתֵּבָה.“ (בראשית ח, פסוק יט)
   • ”לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים.“ (שיר השירים ז, פסוק יב)
   • ”...וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן-הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים.“ (מלכים ב׳ ב, פסוק כד)
   • ”אַךְ לִפְנֵיהֶם שׁוֹשָׁן עָבַר/ מֶלֶךְ, כִּי עָל הוּרָם כִּסְּאוֹ./ יָצָא מִבֵּין מִשְׁמַר-עָלָיו/ וַיְשַׁנֶּה אֶת בִּגְדֵי כִלְאוֹ...“ (כָּתְנוֹת פַּסִּים, מאת משה אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)
   • ”...בְּדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵּאתֶם אַדַּרְתְּכֶם?/ צְאוּ הָכִינוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה!“ (הַקַּיִץ גֹּוֵעַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

2. החל במעשה; התחיל במעשה בריש גלי, לידיעת הציבור.

   • ”כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ...“ (דברים כ, פסוק א)
   • ”...שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק ה)
   • החברה יצאה במסע פרסום נרחב.

3. לשון המקרא עשה את צרכיו.

   • ”וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיָצָאתָ שָּׁמָּה חוּץ.“ (דברים כג, פסוק יג)

4. היה לאחר סיום ארוע או תהליך, נבע והתקבל מתהליך או ממעשה.

   • ”גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי וְיָדַיִךְ עַל-רֹאשֵׁךְ כִּי-מָאַס יְהֹוָה בְּמִבְטַחַיִךְ וְלֹא תַצְלִיחִי לָהֶם.“ (ירמיהו ב, פסוק לז)
   • הוא יצא מן התאונה בשריטות קלות בלבד.
   • גם אני עשיתי את החישוב ויצא לי מספר אחר לגמרי.
   • שכחתי את העוגה בתנור והיא יצאה קצת שרופה.

5. נחלץ, התחמק.

   • ”לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא-יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה וְזָעֲקוּ אֵלַי וְלֹא אֶשְׁמַע אֲלֵיהֶם.“ (ירמיהו יא, פסוק יא)

6. [עממי] הצטייר באור מסוים, התברר כ־.

   • ”כִּי־יָדַע דֶּרֶךְ עִמָּדִי; בְּחָנַנִי כַּזָּהָב אֵצֵא.“ (איוב כג, פסוק י)
   • אולי השגת מה שרצית, אבל אתה יוצא מאוד רע מכל הסיפור הזה.
   • יצאת צדיק!

7. [עממי] בילה.

   • בכל ערב שישי נוהג דן לצאת עם חבריו.

גיזרון

• מקראי. מקביל לאכדית וַצוּ waṣû (מאוחר יותר: aṣu) וארמית יְעָא 'יצא, צץ, פרח' (חילוף אותיות צ↔ע בין עברית↔ארמית).
• קיימת השערה שהמילה אסיה (Asia, מיוונית Ἀσία, שמשמעה ביוונית: אסיה הקטנה = אנטוליה) נגזרת מהגרסה האכדית של יצא, במובן של "יצא לאור, צץ, הופיע": Asia מן aṣu. וזאת משום שאסיה הקטנה, ממזרח ליוון, הייתה האזור שבו השמש יצאה לאור (בדומה למילה מזרח, הכיוון שבו השמש זורחת).

צירופים

• וכיוצא בזה (וכיו"ב)
• יוצא דופן
• יוצא מגדר הרגיל
• יוצא מן הכלל
• יוצא צבא
• יצא בדימוס
• יצא בשאלה
• יצא בשן ועין
• יצא גבר
• יצא המרצע מן השק
• יצא זכאי
• יצא לאויר העולם
• יצא לאור
• יצא לדרך
• יצא לים
• יצא לשוח
• יצא לתרבות רעה
• יצא מגדרו
• יצא מדעתו
• יצא מהארון
• יצא מהאף
• יצא מן הכלים
• יצא קבוע
• יצא שכרו בהפסדו
• מצאת החמה עד צאת הנשמה
• פועל יוצא
• צאנה וראינה
• צאת הכוכבים

נגזרות

• יציאה
• צאה

ניגודים

• נכנס (1)

תרגום

• אנגלית:
  1. leave‏, go forth‏, come out‏, exit‏‏
  2. go forth‏, go out‏‏‏‏
  3. defecate‏‏‏‏
  4. come out‏‏‏‏
  5. get away‏, escape‏‏‏‏
  6. appear‏, come out‏‏‏‏
  7. go out‏, hang out‏‏‏‏
• ערבית: خَرَجَ‏‏‏‏ (1)
• צרפתית: sortir‏‏‏‏ (1,4)

יִצֵּא

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ייצא
שורש וגזרה	י־צ־א, גזרת נל"א+גזרת נפ"יו
בניין	פִּעֵל

1. מכר אל מחוץ לארץ, לארצות אחרות.

   • ישראל מייצאת תוצרת חקלאית, יהלומים, נשק ומוצרי תכנה.

גיזרון

• מחידושי חיים נחמן ביאליק.

נגזרות

• יֻצָּא (צורת הסביל)
• יצוא

ניגודים

• יבא

תרגום

• אנגלית: export‏‏‏‏‏