לב

לֵב א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לב
הגייה^*	lev
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־ב־ב
דרך תצורה	משקל קֵטֶל
נטיות	ר׳ לְבָבוֹת (גם לִבּוֹת); כ׳ לִבִּי (לְבָבִי)

לשון המקרא איבר חלול ושרירי שפעולתו בגוף בעלי חיים הזרמת דם דרך כלי הדם, תוך התכווצויות חוזרות ונשנות. בתרבויות רבות נחשב הלב למקור ולמוקד לרגשות העמוקים והמופשטים יותר של האדם.
- לבו של בן־אדם פועם 70 פעימות בדקה בממוצע.
- ”...כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו...“ (בראשית ח, פסוק כא)
- ”וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם...“ (יחזקאל לו, פסוק כו)
- בוחן ליבות וכליות
בהשאלה מן (1): מרכז.
- ”וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם“ (שמות טו, פסוק ח)
- ”וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל“ (דברים ד, פסוק יא)
בהשאלה מן (1): צורה הנדסית סגורה בעלת חוד תחתון ושני קווים מעוגלים עליונים (♥).
- הלב מציין אהבה בציורים.

3. הצורה קבלה את שמה בעקבות דמיון מסויים של צורת הלב האנושי על שני תאיו.

הביטוי האכדי - "בִּיבִּי ליבּי" (bibi-libi) בהוראת "תשוקת הלב". ראו-"(bibilu(m" .
הצירוף המקראי ”לֵב קָמָי“ (ירמיהו נא, פסוק א) מהוה צופן אתב"ש, שפיענוחו מוביל למילה כשדים.

ערך בוויקיפדיה: לב

ציטוטים בוויקיציטוט: לב

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לב

שם פרטי לזכר.
- ”ובמקצת גם מתוך עלבון, שכן עלבון הוא למי שהוא לב טולסטוי לבטל את רצונו מפני רצונו של חיידק פלוני.“ (אהבת האדם של מקסים גורקי, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
- ”אם ידענו עיר זו, הרי אך משום שחי שם רנ"ק. כמו כן ר' שלמה יהודה לב רפופורט (שי"ר).“ (צבי פרץ חיות, מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)