עלול

עָלוּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה^*
חלק דיבר	תואר־הפועל
מין	זכר
שורש	ע־ל־ל
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ עֲלוּלָה, ר׳ עֲלוּלִים, נ"ר עֲלוּלוֹת

מילה מקדימה לפעולה. מה שמוכן לקרות בו פעולה. שיש בו תנאים שיקרה לו. (בדרך כלל לא רצויה)
- ”אמרו ב"ש לב"ה וכי מי עלול לקבל טומאה אדם או משקין אמרו להן משקין אמרו להן וכי מה אדם שאינו עלול לקבל טומאה כיון שנגע בה טומאה נטמא משקין שבתוכו אינו דין שיהו טמאין“ (תוספתא, מסכת אהלות – פרק טו, הלכה ט)
- היזהר בכלים אלו. הם שבירים. הם עלולים להישבר.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לשון ימי הביניים מה שנגרם ביחס לגורם. בדרך כלל הנבראים ביחס לבורא.
- להורות כי אינם קדמונים כמו שהוא קדמון, אלא שהם עלולים, והוא עִלָּה להם, כמו שאומרים הפילוסופים רד"ק תהלים פרק קלו
- כי תחילת המחשבה הוא סוף המעשה, והרצון הוא קנה האמצעי כשמאיר על עבר פניה ישפיע על העלולים ממנו ריקאנטי ויקרא פרק כה
- כי בכל סבה עם עלול יאמר "למען", בין שיעשה אדם הגורם לרצותו בעלול רמב"ן דברים פרק כט
(דקדוק) שאותיות השורש שלו לא מופיעים בכל הנטיות.