מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | עלווה |
| הגייה* | alva |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־ל־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
| נטיות | עַלְוַת־ |
עלוה
- עברית חדשה [בוטניקה] כלל העלים המכסים עץ או שיח.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | עלווה |
| הגייה* | alva |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | עַלְוַת־ |
- לשון המקרא עוול, מעשה מרושע, מעשה אי־צדק משווע או פגיעה פיזית.
- ”מִימֵי הַגִּבְעָה חָטָאתָ יִשְׂרָאֵל; שָׁם עָמָדוּ, לֹא תַשִּׂיגֵם בַּגִּבְעָה מִלְחָמָה עַל בְּנֵי עַלְוָה“ (הושע י, פסוק ט)
- לָמָה הֲרוּג עַיִן מִכָּל-בְּנֵי עַלְוָה "נפשי במסתרים תבכה עלי גוה" שלמה אבן גבירול
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. עוולה, בחילוף אותיות (כמו כבש-כשב, שמלה-שלמה).
