מלחמה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מִלְחָמָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מלחמה |
| הגייה* | milkhama |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ל־ח־ם א |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָלָה |
| נטיות | ר׳ מִלְחָמוֹת; מִלְחֶמֶת־, ר׳ מִלְחֲמוֹת־ |
ציור קיר המתאר את המצור של רעמסס השני על תבור
"כלי המלחמה של הצלבנים", ציורו של גוסטב דורה
- מאבק אלים ממושך בין גופים מזוינים, לרוב עמים, שבטים או מדינות, כדי להכניע את האויב או להשמידו, להשיג שליטה בטריטוריה מסוימת, או לגרום לאויב לקבל את דרישות המנצח.
- מדינת ישראל ידעה מלחמות רבות מיום הקמתה, כחלק מהסכסוך הציוני־ערבי שהחל עוד לפני הקמת המדינה.
- ”וְאַחַר כֵּן רָדַף אַחֲרֵיהֶם פּרְעֹה וְלֹא נִצְטָרְכוּ אֶל כְּלֵי מִלְחָמָה וְלֹא הָיוּ מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, וּבָקַע אֶת הַיַּם וְעָבְרוּ בְתוֹכוֹ וְטָבַע בּוֹ פַרְעֹה וְחֵילוֹ וְהִשְׁלִיכָם הַיָּם מֵתִים לְעֵינֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל“ (ספר הכוזרי, מאת ריה"ל, בפרויקט בן יהודה)
- ”וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ“ (דברים כ, פסוק יב)
- ”וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא-יִשָּׁא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה“ (ישעיהו ב, פסוק ד)
- בהשאלה: מאבק חריף בין שני גורמים או יותר.
- מלחמת מעמדות היא תופעה מוכרת בחברה האנושית.
גיזרון[עריכה]
- שפות שמיות רבות חולקות את השורש ל־ח־ם א, אך המילה העברית דומה במיוחד למילה האוגריתית mlḥmt, שפירושה מִלְחַמְתִּי.
מובאות נוספות[עריכה]
1[עריכה]
- ”אֲדֹנָי לֹא קְרָאַנִי לִתְרוּעַת מִלְחָמָה, / גַּם רֵיחַ מִלְחָמָה מְאֹד יְחִתֵּנִי“ (שירת ישראל, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”לֹא גִדְּלוּ שָׂרֵי צָבָא תֹּפְשֵׂי מִלְחָמָה, / לֹא הִפְרִיחוּ בָךְ כָּל מַעֲשֵׂה מַחֲשָׁבֶת“ (בין שני אריות, מאת יהודה לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- ”הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן-יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם-בָּנוּ וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ“ (שמות א, פסוק י)
- ”עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם“ (קהלת ג, פסוק ח)
- ”וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ – כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק ג, משנה ח)
- ”דתנן: בולשת שנכנסה לעיר, בשעת שלום, חביות פתוחות – אסורות, סתומות – מותרות. בשעת מלחמה – אלו ואלו מותרות“ (בבלי, מסכת שבת – דף מא, עמוד א)
- ”דדרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה“ (בבלי, מסכת קידושין – דף ב, עמוד ב)
- ”מלכות מצרים ומלכות רומי היו עושין מלחמה אילו עם אילו. אמרו: עד מתי אנו הורגין בפולמוס זה עם זה? בואו ונתקין שכל מלכות שתאמר לשר צבא שלה פול על חרבך“ (ירושלמי, מסכת עבודה זרה – דף א, עמוד ב)
צירופים[עריכה]
- איש מלחמה
- אסר מלחמה
- גיבור מלחמה
- דיני מלחמה
- הכריז מלחמה
- השיב מלחמה שערה
- כלי מלחמה
- מלחמה גרעינית
- מלחמת אזרחים
- מלחמת אחים
- מלחמת אין בררה
- מלחמת בזק
- מלחמת מאסף
- מלחמת גוג ומגוג
- מלחמת גרילה
- מלחמת הישרדות
- מלחמת התשה
- מלחמת חפירות
- מלחמת כלבים
- מלחמת מנע
- מלחמת מעמדות
- מלחמת מצווה
- מלחמת עולם
- מלחמת עצמאות
- מלחמת קיום
- חדר מלחמה - חמ"ל
- מלחמת שוורים
- מלחמת שחרור
- פשע מלחמה
- קידש מלחמה
- מלחמת תרבות
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: מלחמה |
 ציטוטים בוויקיציטוט: מלחמה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלחמות |
| השורש לחם א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|