שטוח
שָׁטוּחַ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שטוח |
| הגייה* | shatuakh |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ט־ח |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ שְׁטוּחָה, שְׁטוּחַת־; ר׳ שְׁטוּחִים, שְׁטוּחֵי־; נ"ר שְׁטוּחוֹת; שְׁטוּחַ־ |
- מישורי, חסר נפח, בעל גובה אחיד.
- יש לרדד את הבצק כך שיהיה שטוח ומהודק.
- קל יותר לרכוב על אופניים בכביש שטוח מאשר בכביש מלא מהמורות.
גיזרון
[עריכה]- מן שָׁטַח. קרוב לערבית مُسَطَّح (מֻסָטָּח)