מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בוקר
הגייה *
bo ker
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ב־ק־ר א
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
ר׳ בְּקָרִים; בֹּקֶר־, ר׳ בָּקְרֵי־
שעת בוקר בטבריה.
לשון המקרא פרק זמן ביום, משעת זריחת החמה לערך, ושואף לקראת צהרי־היום ; תחילת החלק המואר של היום .
”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם; אִישׁ אַל־יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר . וְלֹא־שָׁמְעוּ אֶל־מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר ; וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ, וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה. וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר , אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ; וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָמָס.“ (שמות טז , פסוקים יט – כא )
”...וַיֵּדְעוּ אוֹתָהּ וַיִּתְעַלְּלוּ־בָהּ כָּל־הַלַּיְלָה עַד־הַבֹּקֶר וַיְשַׁלְּחוּהָ כַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר.“ (שופטים יט , פסוק כה )
”וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח־שָׁמֶשׁ, בֹּקֶר לֹא עָבוֹת; מִנֹּגַהּ מִמָּטָר, דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ.“ (שמואל ב׳ כג , פסוק ד )
”וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא, כֶּעָרִים אֲשֶׁר־הָפַךְ יהוה, וְלֹא נִחָם; וְשָׁמַע זְעָקָה בַּבֹּקֶר , וּתְרוּעָה בְּעֵת צָהֳרָיִם.“ (ירמיהו כ , פסוק טז )
”כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי, וְלַבֹּקֶר רִנָּה.“ (תהלים ל , פסוק ו )
”וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָיו עַד־הַבֹּקֶר , וַתָּקָם בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ...“ (רות ג , פסוק יד )
”אני צועד לאיטי בצל הדקלים. 18 שעות בלבד מפרידות בין האמש שלא נתתי דעתי עליו בבוקרו של היום שחלף. לבין זה של הבוקר הנעים, המתנגן.“ (אל היעד , מאת דוד לבנה , בפרויקט בן יהודה )
בהשאלה: התחלה חדשה.
מצרית-תכונה: בֵּקָא bkꜣ - בוקר, מחר. בכתב הירוגליפים:
ערך בוויקיפדיה:
בוקר תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
בוקר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בקר
הגייה *
bakar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ב־ק־ר ב
דרך תצורה
משקל קָטָל
נטיות
עדר בקר במנוחה
לשון המקרא בהמה גסה , בעל חיים מהסוג (Bos ) , והסוגים הקרובים לו. במשק האדם מגודלים שוורים , עגלים , פרים ופרות .
”הִנֵּה יַד-יהוה הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד.“ (שמות ט , פסוק ג )
בן־דודי מגדל ומשווק בקר .
הבשר של אותן בהמות .
”וַיִּקַּח חֶמְאָה, וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם, וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ; וַיֹּאכֵלוּ.“ (בראשית יח , פסוק ח )
”עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים, וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי, וּמֵאָה צֹאן לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים.“ (בראשית יח , פסוק ח )
המילה קיימת בשפות שמיות נוספות: אכדית: buḳāro[ דרוש מקור ] ; ארמית: ܒܲܩܪܵܐ (בַּקְרָא); שבאית: 𐩨𐩤𐩧 (בקר); ערבית: بقر (בָּקָר)[ 1] .
יש אומרים שתיבת בקר נוצרה מן בקע , משום הבהמה החורשת בשדה בזמן בו יבקע ו קרני האור בשחר הבוקר.[ 2]
ערך בוויקיפדיה:
בקר תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
בקר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בקר
הגייה *
bakar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ב־ק־ר ב
דרך תצורה
משקל קַטָּל
נטיות
ר׳ בַּקָּרִים
לשון חז"ל [לא בשימוש] רועה בקר .
”וּתְנֵי כֵן: הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לַבַּקָּר , אַף עַל פִּי שֵׁלֹּא הוֹדִיעַ לַבַּקָּר הֲרֵי זוֹ כְרַגְלֵי הַבַּקָּר .“ (ירושלמי, מסכת ביצה – פרק ה, הלכה ג )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בקר
הגייה *
bakar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ב־ק־ר ג
דרך תצורה
משקל קַטָּל
נטיות
ר׳ בַּקָּרִים
עברית חדשה אדם או מנגנון שמפקח על תקינות של משהו.
הבקר החשמלי הפסיק לעבוד, וחייבים לתקן אותו, לפני שהכל יוצא פה משליטה.
חברות תחבורה מחזיקות בקר שטח לצורך בדיקת שילוט והכוונה, תקינות ותדירות האוטובוסים.
לשון המקרא בדק , חיפש .
”וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּתֶק בָּעוֹר; לֹא יְבַקֵּר הַכֹּהֵן לַשֵּׂעָר הַצָּהֹב טָמֵא הוּא.“ (ויקרא יג , פסוק לו )
”לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ; וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ, וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל.“ (ויקרא כז , פסוק לג )
”מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קֹדֶשׁ, וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר “ (משלי כ , פסוק כה )
לשון המקרא ביצע בקרה , דאג לצרכים או לתנאים לפי הצורך.
”כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם-הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ צֹאנוֹ, נִפְרָשׁוֹת – כֵּן אֲבַקֵּר אֶת-צֹאנִי; וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם מִכָּל-הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם, בְּיוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל“ (יחזקאל לד , פסוק יב )
המדען ביקר את תנאי־הגידול של החיידקים, על־מנת שיגדלו יפה.
ערך ביקור . בא למישהו כדי לראותו או להיות עמו.
”אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת-יהוה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית-יהוה כָּל-יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם-יהוה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ“ (תהלים כז , פסוק ד )
”וְכָל דַּם זֶבַח עָלָיו תִּזְרֹק, וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת יִהְיֶה לִּי לְבַקֵּר .“ (מלכים ב׳ טז , פסוק טו )
אחי הגיע אתמול לישראל והוא ביקר אותי, לאחר שהוא ביקר את אמי.
מתח ביקורת על מישהו או על משהו.
1-2. אכדית: buqquru – לברר, לחקור[ 1] ; אוגריתית: 𐎁𐎖𐎗 (בקר) - לבחון, לבדוק; סורית: ܒܘܼܩܵܪܵܐ (בּוּקָרָא) – לשאול, לחקור; ארמית: בקר – לבחון, לבדוק; ערבית: بَقَّرَ (בַּקַּרַ) - לחפור, לגלות, לפתוח, לבקע; קתבאנית: 𐩨𐩤𐩧 (בקר) - לפתוח; שבאית: 𐩨𐩤𐩧 (בקר) - להשוות גומות, לחפור. יש הטוענים שההוראה המקורית של השורש היא "לפתוח".[ 2]
3. מופיע בעיקר בלשון חז"ל. יש טוענים שזו הוראה מאוחרת, שבמקרא מופיע רק במשמעות 1-2, ובתהלים הוא במשמעות עיון והתבוננות (תקבולת של "לַחֲזוֹת")[ 3] , ובמלכים בהוראת "לבדוק"[ 4] . מנגד, המילה האוגריתית הנ"ל באה גם בהוראת ביקור אֵלָה אצל אל[ 5] . כמו כן יש להקביל ל"שיחר " שנגזר מ"שַׁחַר ".
↑ A-Concise-Dictionary-of-Akkadian, edited by: Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgate. עמ' 49. במילון האכדי המקוון: baqāru – לטעון, לערער.
↑ semitic roots, 𐩨 𐩤 𐩧
↑ מנחם בן סרוק, ראב"ע, רד"ק. לדעת דונש הוא מלשון "בוקר", שיבא בכל בוקר.
↑ מצודות.
↑ מ"צ קדרי, מילון עברי מקראי, 'בקר', עמ' 121.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בקר
הגייה *
bekar
חלק דיבר
תואר
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
סימן הבקר.
[מוזיקה] סימן היתק המבטל דיאז או במול ומעמיד את התו על הצליל הרגיל. .
מצרפתית: bécarre, במקור מלטינית: b quadrātum – יb רבוע