רדיד

רְדִיד

צעיף, של, מטפחת.
- ”וְהַגִּלְיֹנִים, וְהַסְּדִינִים, וְהַצְּנִיפוֹת, וְהָרְדִידִים.“ (ישעיהו ג, פסוק כג)
- ”מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת-רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת.“ (שיר השירים ה, פסוק ז)
- ”הוא “היה תופר ומטליא ‘תחתונים’, קפוטות וכובעים, כלי גבר ושלמות אשה, ירמולקות, צניפים ורדידים, ולפעמים גם סנדלים ונעלים“ (שלום יעקב אברמוביץ, מאת ראובן ברינין, בפרויקט בן יהודה)
- ”ומה? – אמרה, בבואה אל חדר האורחים ובלי הסיר את רדידה מעל ראשה. – הנה כולכם שמחים. סימן טוב הוא.“ (אנה קרנינה, מאת לב טולסטוי, בפרויקט בן יהודה)
דבר־מה שעביו דק כתוצאה מפעולה של רידוד.
- עטפתי את תבנית האפייה ברדיד אלומיניום.

ערך בוויקיפדיה: צעיף (סוגי צעיפים)