גבעול

גִּבְעוֹל[עריכה]

גבעול ועלים המחוברים אליו

[בוטניקה, חלקי הצמח] קנה הצמח, שעליו פורחים העלים והפרחים.
- "...שִׁבֳּלִים, גִּבְעוֹלִים/ לְרָחֵלָה שְׂאוּ שְׁלוֹמִי/ וַעֲנוּ בִי: אִם תְּאַחֵר –/ וָמַתִּי בִמְקוֹמִי" "הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן", חיים נחמן ביאליק
- "גבעולי הצמח הדקים והמסובּכים נמשכו על פּני כל החלון, והעלים נקהלו בשפעם מלמעלה בסמוך לתקרה." ("תפקיד וצורה", אברהם רגלסון)
לשון המקרא פרי יבש המכיל את הזרעים.
- ”וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל“ (שמות ט, פסוק לא)

ערך בוויקיפדיה: גבעול