גבעול

גִּבְעוֹל[עריכה]

גבעול ועלים המחוברים אליו

(בוטניקה, חלקי הצמח) קנה הצמח, שעליו פורחים העלים והפרחים.
- "...שִׁבֳּלִים, גִּבְעוֹלִים/ לְרָחֵלָה שְׂאוּ שְׁלוֹמִי/ וַעֲנוּ בִי: אִם תְּאַחֵר –/ וָמַתִּי בִמְקוֹמִי" "הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן", חיים נחמן ביאליק
- "גבעולי הצמח הדקים והמסובּכים נמשכו על פּני כל החלון, והעלים נקהלו בשפעם מלמעלה בסמוך לתקרה." ("תפקיד וצורה", אברהם רגלסון)
לשון המקרא פרי יבש המכיל את הזרעים.
- ”וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל“ (שמות ט, פסוק לא)

רש"ר הירש (ויקרא ב, יד) אמר שמקורו בשורש ג־ב־ע עם תוספת ל', כמו במילים ערפל, קרסל. ויתכן שהוא הלחם של "גבעה" ו"עלה".

ערך בוויקיפדיה: גבעול