מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אור
הגייה * or
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־ר
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות ר׳ אוֹרִים 'או ׳ אוֹרוֹת; אוֹר־, ר׳ אוֹרֵי־
אור הנכנס מבעד לחלונות בתחנת הרכבת Union Station בשיקגו (1943) (פיזיקה ) קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הנראה לעין אנושית.
כאשר אין אור , יש חושך.
”וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר “ (בראשית א , פסוק ג ) (פיזיקה ) כל סוג של קרינה אלקטרומגנטית .
מאור , מקור אור.
”לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אֶת-הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ“ (תהלים קלו , פסוקים ז – ט ) כבה את האור ! תבונה .
אדם שהבין עניינים חשובים הקשורים במהות הקיום, אומרים עליו: ראה את האור / זכה להארה / הפך לנאור שם פרטי לזכר ולנקבה. אוגריתית כנראה 𐎀𐎗 (אַר)[1] מילים נרדפות [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
אור
75 ביטויים עם המילה אור - כולל פירושים , יוחאי אורלן, אתר מילמילים
הופיע אור (עיין לעיל).
”הַבֹּקֶר אוֹר ; וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם.“ (בראשית מד , פסוק ג ) ”...וַיִּשְׁלַח אֶת קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל פִּיו ותראנה וַתָּאֹרְנָה עֵינָיו.“ (שמואל א׳ יד , פסוק כז ) ”...וַיֵּלְכוּ כָל-הַלַּיְלָה יוֹאָב וַאֲנָשָׁיו וַיֵּאֹר לָהֶם בְּחֶבְרוֹן.“ (שמואל ב׳ ב , פסוק לב ) ”קוּמִי אוֹרִי , כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח.“ (ישעיהו ס , פסוק א ) "...בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר [...] בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יָאוֹר לָהֶם הַיּוֹם..." מנדלי מוכר ספרים , "תולדות הטבע ג'" באוגריתית 𐎀𐎗 (אַר, אוֹר).[2]
השורש אור
השורש א־ו־ר הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה לפי משקל "פָּעֹל ".
נטיות הפעלים [ עריכה ]
א־ו־ר
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אוֹר
אוֹר
יָאוֹר
אוֹר
לֵאוֹר
נִפְעַל
נָאוֹר
נָאוֹר
יֵאוֹר
הֵאוֹר
לְהֵאוֹר
הִפְעִיל
הֵאִיר
מֵאִיר
יָאִיר
הָאֵר
לְהָאִיר
הֻפְעַל
הוּאַר
מוּאָר
יוּאַר
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אִיֵּר
מְאַיֵּר
יְאַיֵּר
אַיֵּר
לְאַיֵּר
פֻּעַל
אֻיַּר
מְאֻיָּר
יְאֻיַּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
בבניין קל , בגופים הראשון והשני החולם המלא אחרי פה"פ הופך לחולם חסר בהטיית העבר , כך; אֹרְתִּי, אֹרְנוּ, אֹרְתָּ וכו'...
בבניין קל, בזמן הֶעתיד של צורת הנוכחות והנסתרות, ת' האית"ן תונע בקמץ, כך: תָּאֹרְנָה.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אור
הגייה * ur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־ר
דרך תצורה
נטיות ר׳ אוּרִים
אֵש, מדוּרה.
חג החנוכה קרוי גם חג האוּרים .
”אֵין גַּחֶלֶת לַחְמָם אוּר לָשֶׁבֶת נֶגְדּוֹ“ (ישעיהו מז , פסוק יד ) ”וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַעֲבוֹר וְחַתּוּ מִנֵּס שָׂרָיו נְאֻם יְהוָה אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן, וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם“ (ישעיהו לא , פסוק ט ) . בשפה החיתית המילה אור (ur) פירושה: לשרוף, לוחמה.[1] השוו: "חֶרֶס כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוֹר " (תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ח') .
הרבה לפני התופת של דנטה אליגיירי דרשה הספרות המדרשית הפסוק: ”אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן , וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם“ (ישעיהו לא , פסוק ט ) ככזה שמתאר את גיהנום , ככתוב: ”נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים ותנא דבי רבי ישמעאל אשר אור לו בציון זו גיהנם, ותנור לו בירושלים, זו פתחה של גיהנם. אמר בדבי רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות וזו היא פתחה של גיהנם “ (בבלי, מסכת עירובין – דף יט, עמוד א ) .
מופיע במקרא גם בצורת פועל "תאירו": המקביל לפועלי: "תדליקו" (נגזרת השורש: ד-ל-ק): ” וְלֹא־תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם “ (מלאכי א , פסוק י ) .
”עַל-כֵּן בָּאֻרִים , כַּבְּדוּ יְהוָה בְּאִיֵּי הַיָּם“ (ישעיהו כד , פסוק טו ) במערב ובים התיכון היו מקומות פולחן של אנשי צור בראשי ההרים שבאיים שעליהם השיאו משואות והציבו מגדלורים.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אור
הגייה * ur
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
עיר קדומה במסופוטמיה .
קישורים חיצוניים [ עריכה ] תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אור
↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים , ענבל, 1996, עמ' 110; לוח UT ’nt I.
↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים , ענבל, 1996, עמ' 425; לוח UT 77.
ערך בוויקיפדיה: אור
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אור