עלילה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עֲלִילָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עלילה
הגייה* alilla
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ל־ל
דרך תצורה
נטיות ר׳ עֲלִלוֹת או עֲלִילוֹת
  1. לשון המקרא פעולה, מעשה (של בני אדם או של אלוהים).
    • "אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה ולא [וְלוֹ] נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת." (שמואל א׳ ב, פסוק ג)
    • "זַמְּרוּ לַיהוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו." (תהלים ט, פסוק יב)
    • "לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה טוֹב." (תהלים יד, פסוק א)
    • "לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם." (תהלים סו, פסוק ה)
    • "אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם." (תהלים קמא, פסוק ד)
    • "לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי, וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה, בִּשְׁלַל קְרָבוֹת" (אֶל אַרְצִי, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
  2. לשון המקרא טיעונים חסרי בסיס המובאים בזדון לצורך פגיעה באדם אחר.
    • "וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים." (דברים כב, פסוק יד)
  3. עברית חדשה (ספרות) רצף האירועים המחבר בין תחילתה לסופה של יצירה ספרותית.

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עלילה (3)

סימוכין[עריכה]

  1. "עלילה",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 5949)