מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | עלילה |
| הגייה* | alilla |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־ל־ל |
| דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
| נטיות | עֲלִילַת־; ר׳ עֲלִילוֹת |
- לשון המקרא פעולה, מעשה (של בני אדם או של אלוהים).
- ”אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה ולא [וְלוֹ] נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.“ (שמואל א׳ ב, פסוק ג)
- ”זַמְּרוּ לַיהוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו.“ (תהלים ט, פסוק יב)
- ”לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה טוֹב.“ (תהלים יד, פסוק א)
- ”לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם.“ (תהלים סו, פסוק ה)
- ”אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם.“ (תהלים קמא, פסוק ד)
- ”לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי, וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה, בִּשְׁלַל קְרָבוֹת“ (אֶל אַרְצִי, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
- לשון המקרא טיעונים חסרי בסיס המובאים בזדון לצורך פגיעה באדם אחר.
- ”וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים.“ (דברים כב, פסוק יד)
- עברית חדשה (ספרות) רצף האירועים המחבר בין תחילתה לסופה של יצירה ספרותית.
ערך בוויקיפדיה: עלילה (3)