דור

ערך זה עוסק במעגל, שורש: דור ב. לערך העוסק בלגור בדירה, שורש: דור א; ראו דר.

דּוּר[עריכה]

לשון המקרא מעגל, עיגול.
- "וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת." (ישעיהו כט ג)
לשון חז"ל שורה אחת של קליעה עגולה בסל נצרים וכדומה.
- "הקנונים הגדולים, והסוגין הגדולים, משיעשה שני דורים לרחב שלהם. ים, נפה וכברה וכף של מאזניים, משיעשה דור אחד לרוחב שלהן." (משנה כלים טז ו)
כל אחד מעיגוליו של חבל המסודר בצורת צְנֵפָה או סליל.
- חבל שָׁזוּר־ימינה מסדרים בְּדּוּרִים עם כיוון השעון. את קוטר הדורים מתאימים לאורך החבל.
(בוטניקה) שורת פרחים או עלים, המסודרים במעגל סביב הגבעול או הענף.

אוגריתית: dr, מעגל, מחזור; אכדית: dūru, חומה המקיפה עיר. ערבית: دار‏‏‏‏, דָּאר. מכאן גם כדור (= כְּמוֹ דּוּר), ואולי גם הפועל דרדר (גִּלְגֵל למטה).

3. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

פירוש ר' עובדיה מברטנורא על משנה, כלים, טז ג: "שני דורים לרוחב שלהן - לאחר שארגו שולי הקופה, אורגים סביבותיה עיגולים כפי מה שרוצה שתהיה רחבה בדפנותיה בגבהה, ואותן עיגולים של דפנות קרויין דורים. [...] דור אחד - משיגביה על שפתו עיגול אחד."

זמן המחזור של החיים – מהרגע שבאו הצאצאים לעולם ועד שיהפכו להיות הורים בעצמם.
- ”בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יהוה.“ (דברים כג, פסוק ט)
כלל החיים באותו זמן.
- ”וְגַם כָּל הַדּוֹר הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל אֲבוֹתָיו וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת יהוה“ (שופטים ב, פסוק י)
בהשאלה מן (1): דגם של מוצר לשימוש דומה שנעשו בו שינויים ושכלולים לעומת הדגם הקודם.
שם של ישוב בארץ ישראל וכן שם־פרטי לזכר ולנקבה.
- ”וְאֶת יוֹשְׁבֵי דוֹר וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ.“ (שופטים א, פסוק כז)

אכדית במשמעות זהה לעברית בהגיית: דַרֻ (dāru) . אוגריתית: (dr) בהוראת: שושלת. ארמית-סורית: (ܕܪܐ‏‏‏‏): דוֹר, מאת שנים, מעגל.

ערך בוויקיפדיה: דור

(יש לשכתב פירוש זה): מי שעסוקו להעביר או למסור מכתבים וחבילות.
- למה הדבר דומה. לדַוָּאר שהיה מהלך ופרוזדוגייא בידו להכנס במדינה, ועבר בתוך הנהר ונפלו הכתבים לתוך המים ונמוחו האותיות. (מדרש תנחומא, דברים, פרשת עקב, סימן יא)
- עבר הדוור / עם מכתבים / לאוהבים. (סתם יום של חול, יוסי גמזו)

לשון חז"ל מפרסית: داور‎ (דָאוַר) – שופט; גלגול של המילה ”דְּתָבְרַיָּא“ (דניאל ג, פסוק ב)