”הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם / וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן / שֶׁל שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל עָבֵי עַרְבָּיִם / הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן.“ (הַקַּיִץ גֹּוֵעַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
עצים ירוקי־עד לעולם אינם עומדים בשלכת.
"ואת הלכת, בחוץ שלכת,/והבדידות נמשכת./השמש בצבעי ענבר,/עם משהו שכבר עבר./אבל בחוץ יש רק שלכת,/ושלהבתי דועכת./זכרך הוא נוף כל כך יקר,/עכשיו רחוק, עכשיו אכזר./מעל ראשי העצב שט -/ולך לא איכפת..." (בדידות, מאת משה בן שאול)
"סימנים של שלכת ואת עכשיו הולכת/אל מקום שהיה בינינו חום ואהבה/תשתני למעננו עוד יבוא עלינו/עוד חלום יתגשם בינינו" (סימנים, מאת הראל מויאל)
ערך בוויקיפדיה: שלכת
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עלי שלכת