מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שקע
|
הגייה* |
sheka
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
שׁ־ק־ע
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
ר׳ שקעים
|
שקע חשמל גרמני
- (יש לשכתב פירוש זה): מגרעת הגורמת לירידה בפני השטח.
- במיכל יש בליטה המתאימה לשקע בתושבתו.
- הלוח אינו חלק אלא כולו בליטות ושקעים.
- (חשמל) התקן בקיר המחובר לרשת החשמל, אליו מחברים מכשירי חשמל.
- המתח בשקע החשמל בישראל הוא כ־220V.
- מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תרפ"א.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: שקע |
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שוקע
|
הגייה* |
shoka
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ש־ק־ע
|
דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
נטיות |
שֹׁקַע־
|
מידות האורך של אנייה, השוקע מסומן באות d.
- עברית חדשה (ימאות) מידת השקיעה של ספינה במים; המרחק האנכי מהשדרית עד קו המים של כלי שיט הצף במים.
- השוקע משתנה בהתאם למשקל המטען שהאנייה נושאת.
- בגלל השוקע הגדול שלה, לא יכלה האנייה להיכנס לנמל.
- "כדי לקבל נתונים אלה, נחוץ תחילה לקרוא את השוקע בחרטום ובירכתיים ולחשב את השוקע הממוצע." (יעקב רוזנטל, שיעורים בבנין אניות, 1984)
- ”[...] היא בעלת שוקע של 29.5 רגל ומופעלת ע"י צוות של 70 איש בלבד.“ ("הצפה", 7 במאי 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- מן ש־ק־ע, שָׁקַע.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: שוקע |
|
- ירד לתוך תווך כלשהו. נעלם מעל פני השטח.
- המטבע שקע אל מצולות האגם.
- מסופר על הברון מינכאוזן כי כאשר שקע בחול טובעני עם סוסו, ניצל בזכות שמשך את עצמו בשיערו החוצה.
- ביחס לגרמי השמים: עבר במסלולו את קו האופק ולא נראה יותר.
- השמש שקעה זה מכבר ועוד מעט יחשיך לגמרי.
- כוכב צדק ישקע היום 5 מעלות צפונה מקו המלקה.
- בהשאלה: איבד מגדולתו.
- האימפריה הביזנטית שקעה במאה ה־15 לספירה.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
שִׁקַּע גם שִׁקֵּעַ[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
|
שורש וגזרה |
ש־ר־ש
|
בניין |
|
- הכניס גוף כולו או חלקו לתוך עומק.
- לשון חז"ל צורת פיעל לפועל שָׁקַע המקראי במקרא קיים השקיע.
מילים נרדפות[עריכה]