עלה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף עילה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: עֻלָּה עֻלָּה.

עָלָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עלה
שורש וגזרה ע־ל־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. עבר מנקודה מסוימת לנקודה גבוהה יותר.
    • "דָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי וְהוּא הֹלֵךְ יָחֵף וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ חָפוּ אִישׁ רֹאשׁוֹ וְעָלוּ עָלֹה וּבָכֹה" (שמואל ב׳ טו, פסוק ל)
  2. מחירו היה; על מנת לרכשו היה לשלם.
    • כמה עלתה לך החולצה הזאת?.
    • "בא לעשות עמו חשבון על הפת ועל הבשר, אמר לו יש לי עליך כך וכך מן הבשר שהאכלת, שחתיכה עולה עשרה מנה"" (במדבר רבה, פרשה כ, סימן כא )
  3. לשון חז"ל היה שווה ל־ נחשב כ־
    • שגגת תלמוד עולה זדון.
  4. גדל (מבחינת הון או כבוד) התקדם בסולם המעמדות. התפתח, נודע ברבים.
  5. בהשאלה: התיישב (על סוס למשל), נכנס למטוס, עבר לכביש אחר דרך מחלף.
    • הרַכָּב עלה על סוסו והחל ברכיבה.
    • ניידת המשטרה עלתה על הכביש המהיר כניסיון להשיג את מכוניתו של השודד.
  6. היגר למדינת ישראל (נאמר על יהודי).
    • "וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו וְכָל-הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת-אָבִיו" (בראשית נ, פסוק יד)
    • אבי סבי עלה ארצה בשנת 1920 לסה"נ.
  7. לשון המקרא בא, הופיע, הגיע.
    • "רְאֵה נָתַן יהוה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת-הָאָרֶץ; עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ, אַל-תִּירָא וְאַל-תֵּחָת" (דברים א, פסוק כא)
    • "מִי זֹאת עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל" (שיר השירים ג, פסוק ו)
  8. לשון המקרא עלה לרגל, בא לבקר במקום קדוש.
    • "וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד-אֵלוֹן תָּבוֹר וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל-הָאֱלֹהִים בֵּית-אֵל" (שמואל א׳ י, פסוק ג)
  9. לשון המקרא יצא למלחמה.
    • "בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם עַל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל-נְהַר-פְּרָת" (מלכים ב׳ כג, פסוק כט)
    • "וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַנְּבִיאִים כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הַאֵלֵךְ עַל-רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם-אֶחְדָּל וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה וְיִתֵּן אֲדֹנָי בְּיַד הַמֶּלֶךְ" (מלכים א׳ כב, פסוק ו)
  10. [סלנג] הבין מסר נסתר שהצד השני לא אמר במפורש.
    • עליתי עליך, אתר מסתיר ממני את הכאב שלך.

מקור[עריכה]

  • מקרא. 8.ו9. בדר"כ למקומות קדושים נחשבים לגבוהים רוחנית. ומכאן עולה חדש. אפשרות נוספת: בערבית המילה בוא היא () תְּעַל

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

   עבר לנק' גבוהה יותר
   צריך היה לשלם
  • אנגלית: cost‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


השורש עלה

השורש ע־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

ע־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָלָה עוֹלֶה יַעֲלֶה עֲלֵה לַעֲלוֹת
נִפְעַל נַעֲלָה נַעֲלֶה יֵעָלֶה הֵעָלֵה לְהֵעָלוֹת
הִפְעִיל הֶעֱלָה מַעֲלֶה יַעֲלֶה הַעֲלֵה לְהַעֲלוֹת
הֻפְעַל הֹעֲלָה מֹעֲלֶה יֹעֲלֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עִלָּה מְעַלֶּה יְעַלֶּה עַלֵּה לְעַלּוֹת
פֻּעַל -אַיִן- מְעֻלֶּה -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַלָּה מִתְעַלֶּה יִתְעַלֶּה הִתְעַלֵּה לְהִתְעַלּוֹת

הערות[עריכה]

  • הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

עָלֶה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עלה
הגייה* ׳ale
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ עָלִים; עֲלֵה־, ר׳ עֲלֵי־
עלה
אס עלה
  1. חלק בצמח שתפקידו קליטת אור כחלק מתהליך הפוטוסינתזה. צבעם לרוב ירוק לאורך השנה, והם מאדימים בעת השלכת, מבנם הוא לרוב שטוח, דק ורחב, והם מצויים בכמויות גדולות על רוב הצמחים.
    • "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" (בראשית ג, פסוק ז)
    • "כִּי תִהְיוּ כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶהָ וּכְגַנָּה אֲשֶׁר-מַיִם אֵין לָהּ" (ישעיהו א, פסוק ל)
    • "בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפּוֹל, וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ" (משלי יא, פסוק כח)
    • "צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" (נחמיה ח, פסוק טו)
    • עצים שאינם ירוקי־עד משירים את עליהם לקראת החורף.
  2. דף בספר.
    • בספרו של המלבי"ם "עלים לתרופה"
  3. בהשאלה: אחד מארבעת סמלי הקלפים – .
  4. חומר אשר רודד לעובי דק, בדרך כלל בצק ואלומיניום.

מקור[עריכה]

מקרא.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עלה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עלים


השורש עלה

השורש ע־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

ע־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָלָה עוֹלֶה יַעֲלֶה עֲלֵה לַעֲלוֹת
נִפְעַל נַעֲלָה נַעֲלֶה יֵעָלֶה הֵעָלֵה לְהֵעָלוֹת
הִפְעִיל הֶעֱלָה מַעֲלֶה יַעֲלֶה הַעֲלֵה לְהַעֲלוֹת
הֻפְעַל הֹעֲלָה מֹעֲלֶה יֹעֲלֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עִלָּה מְעַלֶּה יְעַלֶּה עַלֵּה לְעַלּוֹת
פֻּעַל -אַיִן- מְעֻלֶּה -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַלָּה מִתְעַלֶּה יִתְעַלֶּה הִתְעַלֵּה לְהִתְעַלּוֹת

הערות[עריכה]

  • הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]

עִלָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עילה
הגייה* ׳ila
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ל־ל
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ עִלּוֹת
  1. לשון המקרא דבר גנאי נסתר, פגם קטן.
    • "אמר לו אבא פקוד עלי לחבירך. אמר לו איני מפקיד. אמר לו שמא עילה מצאת בי? אמר ליה לאו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך" (משנה, מסכת עדיותפרק ה, משנה ז) .
  2. לשון חז"ל סיבה מאולצת. גורם שאינו מוצדק דיו.
  3. (לשון ימי הביניים) סיבה. גורם. מה שקודם לדבר בהכרח.
    • {{צט/ עילת העילות וסיבת הסיבות
    • ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו רמב"ם הלכות מעילה פ"ח ה"ח

גיזרון[עריכה]

  • בארמית. קרוב אל עלילה ועַוְלָה.
  • 1. במקרא רק "אֱדַיִן סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא הֲווֹ בָעַיִן עִלָּה לְהַשְׁכָּחָה לְדָנִיֵּאל מִצַּד מַלְכוּתָא וְכָל עִלָּה וּשְׁחִיתָה לָא יָכְלִין לְהַשְׁכָּחָה" (דניאל ו, פסוק ה) תרגום: אז כל השרים היו מבקשים עילה למצוא לדניאל בענייני המלכות. וכל עילה ופגם לא לא יכלו למצוא.
  • 2. רש"י (דניאל שם) משווה בין לשון חז"ל כאן למילה המקראית סיבה שאינה מוצדקת מספיק נקראת עלילה. מצוי בתלמוד גם 'עילא.
  • 3. כבר בלשון חז"ל יש את המשמעות של סיבה וגורם.

צירופים[עריכה]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: cause‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]