נחמיה

נְחֶמְיָה[עריכה]

אחד מספרי הכתובים שבתנ"ך, העוסק בתקופת שיבת ציון ובעלייתו של נחמיה בן חכליה לארץ ותפקודו כפחה מטעם מלכות פרס. חז"ל, שסברו שהתנ"ך כולל 24 ספרים, ראו בספרים עזרא ונחמיה ספר אחד.
שם פרטי לזכר.
- ”דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ-כִּסְלֵיו שְׁנַת עֶשְׂרִים וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה“ (נחמיה א, פסוק א)
- ”אַחֲרָיו הֶחֱזִיק נְחֶמְיָה בֶן-עַזְבּוּק שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ בֵּית-צוּר עַד-נֶגֶד קִבְרֵי דָוִיד וְעַד-הַבְּרֵכָה הָעֲשׂוּיָה וְעַד בֵּית הַגִּבֹּרִים“ (נחמיה ג, פסוק טז)
- ”הַמְשַׁמֶּרֶת שֶׁל יַּיִן, אֲסוּרָה מִשּׁוּם גִּלּוּי; רַבִּי נְחֶמְיָה, מַתִּיר.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ח, משנה ז)
- ”וְיֵשׁ נְחֶמְיָה, גְּדַלְיָה, זְכַרְיָה, וְעַזַּנְיָה – / סַלִּים, סְעַדְיָה, מִיכָאֵל, חָנָן-חֲנַנְיָה.“ (מִרְיָם בַּת נִסִּים, מאת נתן אלתרמן בזֶמֶרֶשֶׁת)