יתר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: יִתֵּר, יֻתַּר, (תואר) יָתֵר (תואר).

יֶתֶר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יתר
הגייה* yeter
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ת־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ יְתָרִים נ"י יְתְרוֹ יְתְרִי יִתְרָהּ. נ"ר יְתָרֳיו יְתְרֶיהָ
  1. לשון המקרא חוּט או חבל. המשמש לקשירה. או החוט הגמיש בקשת ירי.
    • ”אִם יַאַסְרֻנִי בְּשִׁבְעָה יְתָרִים לַחִים אֲשֶׁר לֹא חֹרָבוּ וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם“ (שופטים טז, פסוק ז)
    • ”כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל לְיִשְׁרֵי לֵב“ (תהלים יא, פסוק ב).
    • ” כִּי (יתרו) יִתְרִי פִתַּח וַיְעַנֵּנִי וְרֶסֶן מִפָּנַי שִׁלֵּחוּ“ (איוב ל, פסוק יא)
  2. [גאומטריה] הצלע הארוכה במשולש ישר־זוית, אשר נמצאת מול הזוית הישרה

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל ערבית: وَتَر (וַתַר).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש יתר

השורש י־ת־ר הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ת־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נוֹתַר נוֹתָר יִוָּתֵר הִוָּתֵר לְהִוָּתֵר
הִפְעִיל הוֹתִיר מוֹתִיר יוֹתִיר הוֹתֵר לְהוֹתִיר
הֻפְעַל הוּתַר מוּתָר יוּתַר -אין- -אין-
פִּעֵל יִתֵּר מְיַתֵּר יְיַתֵּר יַתֵּר לְיַתֵּר
פֻּעַל יֻתַּר מְיֻתָּר יְיֻתַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְיַתֵּר או נִתּוֹתַר מִתְיַתֵּר או מִתּוֹתֵר יִתְיַתֵּר או יִתּוֹתֵר הִתְיַתֵּר או הִתּוֹתֵר להִתְיַתֵּר או לְהִתּוֹתֵר

הערה[עריכה]

  • חז"ל נהגו להטות שורש זה בבניין התפעל לפי שני דרכים:
  1. על פי דרך ייחודי לשורש זה בגזרת נפ"יו ובמשמעות של הישארות, לפי המקור: "היא אלא לרב הונא מאי והנשאר כדתניא דבי ר' ישמעאל שאם נשאר ומאי חטאת היא ארישא א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב והנותרת הכי נמי שאם ניתותר וכי תימא ה"נ" (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת מעילה, דף ח')
  2. על פי גזרת השלמים ובמשמעות של הוספה או של הפיכה למיותר, לפי המקור: "אין אויר מחיצות מייתרו וכו' דמלשון זה כמגמע דהחצר לא נתייתר דלא הוי גדול יותר מקויים וז"א דכיון דנפרז נתגדל אלא דהייתור אין אוסרו משום דאית בה דיורין כז ד"ה מרקאמר וכח ומעסיה" (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת עירובין, דף י"ג)

יֶתֶר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יתר
הגייה* yeter
חלק דיבר
מין
שורש י־ת־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא מה שנשאר. כמות עודפת.
    • ”וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ יִתֵּן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית“ (ויקרא יד, פסוק יז)
    • ” וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה“ (שמות כג, פסוק יא)
    • ” וְאָכַל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד“ (שמות י, פסוק ה)
    • ”הָאִישׁ הָרַךְ בְּךָ וְהֶעָנֹג מְאֹד תֵּרַע עֵינוֹ בְאָחִיו וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ וּבְיֶתֶר בָּנָיו אֲשֶׁר יוֹתִיר“ (דברים כח, פסוק נד)
    • ”חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ. וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם, אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל, וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה“ (ישעיהו מד, פסוק יט)
  2. לשון המקרא מה שנוסף מעבר. כמות גדולה.
    • ” אֱמוּנִים נֹצֵר ה' וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה“ (תהלים לא, פסוק כד)
    • ”לֹא נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת יֶתֶר אַף כִּי לְנָדִיב שְׂפַת שָׁקֶר“ (משלי י, פסוק יז)

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

השורש יתר

השורש י־ת־ר הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ת־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נוֹתַר נוֹתָר יִוָּתֵר הִוָּתֵר לְהִוָּתֵר
הִפְעִיל הוֹתִיר מוֹתִיר יוֹתִיר הוֹתֵר לְהוֹתִיר
הֻפְעַל הוּתַר מוּתָר יוּתַר -אין- -אין-
פִּעֵל יִתֵּר מְיַתֵּר יְיַתֵּר יַתֵּר לְיַתֵּר
פֻּעַל יֻתַּר מְיֻתָּר יְיֻתַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְיַתֵּר או נִתּוֹתַר מִתְיַתֵּר או מִתּוֹתֵר יִתְיַתֵּר או יִתּוֹתֵר הִתְיַתֵּר או הִתּוֹתֵר להִתְיַתֵּר או לְהִתּוֹתֵר

הערה[עריכה]

  • חז"ל נהגו להטות שורש זה בבניין התפעל לפי שני דרכים:
  1. על פי דרך ייחודי לשורש זה בגזרת נפ"יו ובמשמעות של הישארות, לפי המקור: "היא אלא לרב הונא מאי והנשאר כדתניא דבי ר' ישמעאל שאם נשאר ומאי חטאת היא ארישא א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב והנותרת הכי נמי שאם ניתותר וכי תימא ה"נ" (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת מעילה, דף ח')
  2. על פי גזרת השלמים ובמשמעות של הוספה או של הפיכה למיותר, לפי המקור: "אין אויר מחיצות מייתרו וכו' דמלשון זה כמגמע דהחצר לא נתייתר דלא הוי גדול יותר מקויים וז"א דכיון דנפרז נתגדל אלא דהייתור אין אוסרו משום דאית בה דיורין כז ד"ה מרקאמר וכח ומעסיה" (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת עירובין, דף י"ג)