מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
קינה
|
הגייה* |
kina
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ק־י־ן
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ קִינוֹת או קִינִים; קִינַת־, ר׳ קִינֵי־
|
- שיר אבל והספד קצר הנאמר לנפטר.
- ”וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל-שָׁאוּל, וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ.“ (שמואל ב׳ א, פסוק יז).
- ”וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי, וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר; וְכָתוּב אֵלֶיהָ, קִנִים וָהֶגֶה וָהִי.“ (יחזקאל ב, פסוק י).
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: קינה |
השורש קין
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
השמעת דברי יגון וצער
|
גזרה |
גזרת נע"ו/י
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש ק־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
נטיות הפעלים[עריכה]
ק־י־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
קוֹנֵן
|
מְקוֹנֵן
|
יְקוֹנֵן
|
קוֹנֵן
|
לְקוֹנֵן
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|