קינה

קִינָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קינה
הגייה*	kina
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־י־ן
דרך תצורה
נטיות	ר׳ קִינוֹת או קִינִים; קִינַת־, ר׳ קִינֵי־

1. שיר אבל והספד קצר הנאמר לנפטר.

   • ”וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל-שָׁאוּל, וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ.“ (שמואל ב׳ א, פסוק יז).
   • ”וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי, וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר; וְכָתוּב אֵלֶיהָ, קִנִים וָהֶגֶה וָהִי.“ (יחזקאל ב, פסוק י).

נגזרות

• קינות

תרגום

• אנגלית: lamentation‏‏‏‏
• ארמנית: ողբ‏‏‏‏
• הולנדית: lamentatie‏‏‏‏
• כורדית: ئاخ و واخ‏‏‏‏
• רומנית: lamentare‏‏‏‏
• רוסית: плач‏‏‏‏

ראו גם

• השכבה
• יזכור
• עצב
• פטירה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קינה

השורש קין
ניתוח דקדוקי לשורש משמעות עיקרית השמעת דברי יגון וצער גזרה גזרת נע"ו/י הופיע לראשונה בלשון המקרא השורש ק־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י. נטיות הפעלים ק־י־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל נִפְעַל הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל קוֹנֵן מְקוֹנֵן יְקוֹנֵן קוֹנֵן לְקוֹנֵן פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל