דניאל

דָּנִיֵּאל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דניאל
הגייה^*	danyel
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־ו־ן; א־י־ל
דרך תצורה	דן + אל
נטיות	נ׳ דָּנִיֵּאלָה

לשון המקרא שם פרטי לזכר. בעברית חדשה גם לנקבה.
- ”וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ, נֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב; הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.“ (יחזקאל יד, פסוק יד)
- ”הִנֵּה חָכָם אַתָּה מִדָּנִיֵּאל; כָּל־סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ.“ (יחזקאל כח, פסוק ג)
- ”וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה.“ (דניאל א, פסוק ו)
- ”מִבְּנֵי פִינְחָס גֵּרְשֹׁם [ס] מִבְּנֵי אִיתָמָר דָּנִיֵּאל [ס] מִבְּנֵי דָוִיד חַטּוּשׁ.“ (עזרא ח, פסוק ב)
- ”דָּנִיֵּאל גִּנְּתוֹן בָּרוּךְ.“ (נחמיה י, פסוק ז)
- ”וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי דָוִיד, אֲשֶׁר נוֹלַד־לוֹ בְּחֶבְרוֹן; הַבְּכוֹר אַמְנֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית, שֵׁנִי דָּנִיֵּאל לַאֲבִיגַיִל הַכַּרְמְלִית.“ (דברי הימים א׳ ג, פסוק א)
- ”אָמַר רַבִּי, מָצִינוּ שֵׁם קָטָן מִשֵּׁם גָּדוֹל, שֵׁם מִשִּׁמְעוֹן וּשְׁמוּאֵל, נֹחַ מִנָּחוֹר, דָּן מִדָּנִיֵּאל, גָּד מִגַּדִּיאֵל.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יב, משנה ג)
- "וילדה אחת קוראים לה דניאל / ולא קוראים לה דניאלה" (מיכאל, מאת אתי אנקרי)
אחד מספרי התנ"ך, השייך לכתובים, ובו הדמות האפונימית נחשבת לנביא.
- ”וּבַמֶּה קוֹרִין לְפָנָיו, בְּאִיּוֹב וּבְעֶזְרָא וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים; זְכַרְיָה בֶּן קְבוּטָל אוֹמֵר, פְּעָמִים הַרְבֵּה קָרִיתִי לְפָנָיו בְּדָנִיֵּאל.“ (משנה, מסכת יומא – פרק א, משנה ו)
- ”תַּרְגּוּם שֶׁבְּעֶזְרָא וְשֶׁבְּדָנִיֵּאל, מְטַמֵּא אֶת הַיָּדָיִם.“ (משנה, מסכת ידיים – פרק ד, משנה ה)