חמר

חֹמֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חומר
הגייה*	khomer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־מ־ר
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ חֳמָרִים; חֹמֶר־, ר׳ חָמְרֵי־

1. לשון ימי הביניים מה שעצמים עשויים ממנו, המקנה להם מסה ואת תכונותיהם הכימיות והפיזיקליות.

   • בטון הוא סוג של חומר לבנייה.
   • הרהיטים עשויים מחומר איכותי.

2. אדמה מסוג מסוים המשמשת בעיקר למלאכת הקדרות. בטעות מכנים אותה "חֵמָר".

   • ”וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים“ (שמות א, פסוק יד)

3. ערמה, צבר של בודדים.

   • ”וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ.“ (שמות ח, פסוק י)

4. מידת נפח, עשר איפה או עשר בת.

   • ”זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף“ (ויקרא כז, פסוק טז)
   • ”מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה“ (יחזקאל מה, פסוק יד)

5. משהו כבד, בהשאלה: הכבדה, הקפדת יתר, חומרה.

   • השופט גזר את דינו של הנאשם בכל חומר הדין.

6. בהשאלה מן (1): אוסף נתונים ומידע.

   • סיימתי ללמוד את כל החומר למבחן.

7. לשון חז"ל קשר. פיתול נאה בחבל. צרור של תכשיט.

   • "חמשה דברים היה רבן יוחנן בן זכיי אומרן כמן חומר" (תוספתא בבא קמא פ"ז)

גיזרון

• לפי (2), (3), (4) בלשון המקרא ובמכתבי תל ערד מן ארכיון אלישיב בן אשיהו , (5) לשון חז"ל, (1) מלשון ימי הביניים, הרחבה של (2).
• כנראה מן אוגריתית-חִים / כִֿימ 𐎃𐎊𐎎 בהוראת מחצב, מינרל. יוונית עתיקה 'חוּמַא' χῠ́μᾰ בהוראת מטיל-מתכת,חומר. ממנה נגזה תיבת כוּמֶאיַה χυμεία שהוראתה - 'אומנות סגסוגת המתכות (=בחוֹם- גבוה)' . ערבית אלכימיה اَلْكِيمِيَاء‎.
• קדם אינדו אירופית חּׁwיֶטי ǵʰéwyeti כפועל בהוראת 'לצקת'.
• (2): אדמת-חמרה מן ערבית, בהגיית אחמר احمر בהוראת אדום .

צירופים

• חומר גלם (1)
• חומר טהור (1)
• קל וחומר (5)
• חומר הדין (5)
• כחומר ביד היוצר (2)
• עייפות החומר

נגזרות

• חומרי

מילים נרדפות

• חומרה (5)
• חרס
• נֶתר
• כור (4)

ראו גם

• חָמוּר (5)
• רכיב (1)

תרגום

   מה שעצמים עשויים ממנו

איטלקית: materia‏‏‏‏ אנגלית: matter‏, material‏, substance‏ אסטונית: aine‏‏‏‏ אספרנטו: materio‏‏‏‏ גרמנית: Materie‏‏‏‏ דנית: Stof‏‏‏‏ וולשית: Mater‏‏‏‏ ספרדית: materia‏‏‏‏ ערבית: مادّة‏‏‏‏ פולנית: materia‏‏‏‏ צרפתית: matière‏‏‏‏ קטלאנית: matèria‏‏‏‏ רוסית: вещество‏, материя‏‏‏‏‏

• אנגלית: clay‏‏‏‏‏ (2), pile‏‏‏‏‏ (3)
• ערבית: طين‏‏‏‏ (2)
• רוסית: глина‏‏‏‏‏‏ (2), куча‏‏‏‏‏‏ (3), строгость‏‏‏‏‏‏ (5), материал‏‏‏‏‏‏‏‏ (6)

חֵמָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חמר
הגייה*	khemar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־מ־ר
דרך תצורה	משקל קֵטָל
נטיות

1. עיסה פלסטית המשמשת בבנין ומתקשה כשהיא מתיבשת במגע עם האויר.

   • ”וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר“ (בראשית יא, פסוק ג)
   • ”וְעֵמֶק הַשִּׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר“ (בראשית יד, פסוק י)
   • ”וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת“ (שמות ב, פסוק ג)

גיזרון

• המילה מופיעה שלש פעמים במקרא, בפסוקים לעיל. ברור למה הוא משמש אך לא ברור מה טיבו. יתכן שמדובר בקבוצה של חומרים שיש להם שימוש דומה. בתרגומים מתורגם לעתים "אספלט". בתרבות המצרית הקדומה נודעה חשיבות רבה לאספלט, זפת וביטומן המצויים בסביבות ים המלח. תוצר האספלט נודע כ"חמר" והיה משמש כמרכיב שנועד לחזק ולייצב חומרים אחרים איתם היה מעורבב . בנוסף שימש לאיטום פנים כדי - חרס, תיבות משה, סירות, וכיו"ב. ראו,אספלט בים המלח.

מילים נרדפות

• זפת
• אספלט

ראו גם

• חרס
• נֶתֶר

חֶמֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חמר
הגייה*	khemer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־מ־ר
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	כ׳ חַמְרוֹ

1. לשון המקרא יין.

   • ”חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם-חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי-בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם-חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם-עֵנָב תִּשְׁתֶּה-חָמֶר.“ (דברים לב, פסוק יד)
   • ”כִּי כוֹס בְּיַד יְהוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ-שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי-אָרֶץ.“ (תהלים עה, פסוק ט)

גיזרון

• במכתבי ערד ולקראת סופה של ממלכת יהודה, נמצאה כתובת המתוארכת לתקופת הברזל II ובה נמסר - "אל אדני אלישב, יהוה ישאל לשלומך, ועת: תן לשמריהו לתך (?) ולקרסי תתן חומר (?) ולדבר אשר צותני-שלום (לו); בית יהוה". האוסטרקון נמנה על ארכיון אלישב בן אשיהו.
• המילה משותפת למספר שפות שמיות. ארמית - ܚܡܪܐ (חַמְרָא). הביטוי הארמי 'חֲמַרא-סַייפֲּ' - בהוראת שיכר(סירופ) תפוחים. ערבית - خَمْر (חַ'מְר) . מצרית-קדומה בהגיית: הֲאמוֹ ḥꜣmw שימש בהוראת סוג של יין . להלן הירוגליף:

• הח'מארה הערבית שאצלנו משמשת להגדרת מאורת שתייה פשוטה ועממית, מקורה במילה המקראית-עברית: חמר, שהוא שם כללי למשקאות משכרים וליין.

נגזרות

• חמרמורת

תרגום

• אנגלית: wine‏‏‏‏‏
• ערבית: خمر‏‏‏‏

חַמָּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חמר
הגייה*	khamar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־מ־ר, שלמים
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ חַמָּרִים

1. לשון חז"ל מי שעיסוקו נהיגה בחמור.

   • ”הַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר; אָמַר אֶחָד: שֶׁלִּי חָדָשׁ וְשֶׁל חֲבֵרִי יָשָׁן, שֶׁלִּי אֵינוֹ מְתֻקָּן וְשֶׁל חֲבֵרִי מְתֻקָּן – אֵינָן נֶאֱמָנִין.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק ד, משנה ז)
   • ”לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חַמָּר, גַּמָּל, סַפָּר, סַפָּן, רוֹעֶה, וְחֶנְוָנִי – שֶׁאֻמָּנוּתָן אֻמָּנוּת לִסְטִים.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ד, משנה יד)
   • ”שָׂכַר אֶת הַחַמָּר וְאֶת הַקַּדָּר לְהָבִיא פִרְיָפָרִין וַחֲלִילִים לַכַּלָּה אוֹ לַמֵּת [...]“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ו, משנה א)

ראו גם

• חִמֵּר
• גַּמָּל

חָמַר

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	חמר
שורש וגזרה	ח־מ־ר, שלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא מרח בחֵמָר, טִיַּח.

   • ”...וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת...“ (שמות ב, פסוק ג)

2. לשון המקרא [מליצה] תסס

   • ”יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו; יִרְעֲשׁוּ-הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה.“ (תהלים מו, פסוק ד)
   • ”וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה ב)
   • "חמרה, חמרה המערבולת, / יצא הנח"ל לשדות." (הורה היאחזות, מאת יחיאל מוהר)

גיזרון

בשני המובנים מופיע במקרא. (2) מופיע פעמיים בספר תהלים. אולי קרוב לחמירא הארמי, מה שהותסס בשמרים.

נגזרות

• חמרמר

מילים נרדפות

• בעבע (2)
• הקציף (2)
• זיפת (1)
• כפר#כָּפַר ב (1)
• תסס (2)

השורש חמר
נטיות הפעלים ח-מ-ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חָמַר חוֹמֵר יַחְמֹר חֲמֹר לַחֲמֹר נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל הֶחְמִיר מַחְמִיר יַחְמִיר הַחְמֵר להַחְמִיר הֻפְעַל הֻחְמַר מֻחְמַר יֻחְמַר -אין- -אין- פִּעֵל חִמֵּר מְחַמֵּר יְחַמֵּר חַמֵּר לְחַמֵּר פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

חִמֵּר

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	חימר
שורש וגזרה	ח־מ־ר, שלמים
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל נהג בחמור. הוליך בהמה טעונה משא.

   • ”והמחמר אחר בהמתו בשבת חייב חטאת“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף טו, עמוד א)

השורש חמר
נטיות הפעלים ח-מ-ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חָמַר חוֹמֵר יַחְמֹר חֲמֹר לַחֲמֹר נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל הֶחְמִיר מַחְמִיר יַחְמִיר הַחְמֵר להַחְמִיר הֻפְעַל הֻחְמַר מֻחְמַר יֻחְמַר -אין- -אין- פִּעֵל חִמֵּר מְחַמֵּר יְחַמֵּר חַמֵּר לְחַמֵּר פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

חְמֵר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חמר
הגייה*	khmer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. הקבוצה האתנית העיקרית בקמבודיה, על שמה קרויה שפתם: השפה החמרית.

   • כמו עמים אחרים בסביבתם, גם החמר היו מושפעים מסוחרים ומלומדים הודים וסרי-לנקים.

גיזרון

• מחמרית-קדומה בהגיית: קְמֶֶר (ក្មេរ៑) בהוראת קבוצה אתנית-לשונית . מקביל לתאית בהגיית קֲ-מיאִינְ (เขมร) .

נגזרות

• חמרית

ראו גם

• עברי
• אנגלי
• גרמני

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חמר (עם)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חמר