מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: נִחוּם. |
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | נחום |
הגייה* | nachum |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־ח־ם |
דרך תצורה | משקל קַטּוּל |
נטיות | |
פסל נחום הנביא מקתדרלת אמיאן
- הספר השביעי מבין תרי עשר הנביאים האחרונים. ע"פ חז"ל[1] התנבא במלכות מנשה.
- ”מַשָּׂא נִינְוֵה סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי.“ (נחום א, פסוק א)
- שם פרטי לזכר.
- ”אָמַר נַחוּם הַלַּבְלָר, מְקֻבָּל אֲנִי מֵרַבִּי מְיָאשָׁא, שֶׁקִּבֵּל מֵאַבָּא, שֶׁקִּבֵּל מִן הַזּוּגוֹת...“ (משנה, מסכת פאה – פרק ב, משנה ו)
- ”וְזוֹ טָעוּת טָעָה נַחוּם הַמָּדִי כְּשֶׁעָלוּ נְזִירִים מִן הַגּוֹלָה וּמָצְאוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, אָמַר לָהֶם נַחוּם הַמָּדִי, אִלּוּ הֱיִיתֶם יוֹדְעִים שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב הֱיִיתֶם נוֹזְרִים; אָמְרוּ לוֹ לֹא, וְהִתִּירָן נַחוּם הַמָּדִי.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ה, משנה ד)
 ערך בוויקיפדיה: נחום |
 טקסט בוויקיטקסט: נחום |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נחום |