מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
דִּבְרֵי הַיָּמִים[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
דברי הימים
|
| הגייה* |
divre hayamim
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר רבוי
|
| שורש |
ד־ב־ר
|
| דרך תצורה |
צירוף
|
| נטיות |
דִּבְרֵי־יְמֵי־
|
- לשון המקרא חומר כתוב למזכרת כל הקורות
- ”וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ, וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה; הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.“ (מלכים ב׳ כג, פסוק כח)
- ”בַּלַּיְלָה הַהוּא, נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת־סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים, וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.“ (אסתר ו, פסוק א)
- ”בְּנֵי לֵוִי, רָאשֵׁי הָאָבוֹת; כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים, וְעַד־יְמֵי יוֹחָנָן בֶּן־אֶלְיָשִׁיב.“ (נחמיה יב, פסוק כג)
- ”הַמְבֻגָּרִים יָעֲצוּ לִי לִמְשֹׁךְ יָדִי מִצִּיּוּר נְחָשִׂים-בָּרִיחִים מִבִּפְנִים אוֹ מִבַּחוּץ וּבִמְקוֹם זֹאת לִשְׁקֹד עַל לִמּוּדֵי הַגֵּיאוֹגְרַפְיָה, דִּבְרֵי-הַיָּמִים, הַחֶשְׁבּוֹן וְהַדִּקְדּוּק.“ (הַנָּסִיךְ הַקָּטָן, מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי, תרגום: אריה לרנר, בפרויקט בן יהודה)
- החוק הזה הוא אות קלון בדברי ימיה של הכנסת.
- הספר האחרון בין ספרי התנ"ך. חלקו הראשון רווי אילנות יוחסין, וחלקו השני הוא נוסח אחר לשמואל וספר מלכים.
- ”וּבַמֶּה קוֹרִין לְפָנָיו; בְּאִיּוֹב וּבְעֶזְרָא וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים; זְכַרְיָה בֶּן קְבוּטָל אוֹמֵר, פְּעָמִים הַרְבֵּה קָרִיתִי לְפָנָיו בְּדָנִיֵּאל.“ (משנה, מסכת יומא – פרק א, משנה ו)
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: דברי הימים
טקסט בוויקיטקסט: דברי הימים