מיכה

מִיכָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מיכה
הגייה^*	mikha
חלק דיבר	שם פרטי
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	הלחם בסיסים: מי + כ + יהוה
נטיות

תְּרֵי עָשָׂר
הוֹשֵׁעַ \| יוֹאֵל \| עָמוֹס \| עֹבַדְיָה \| יוֹנָה \| מִיכָה \| נַחוּם \| חֲבַקּוּק \| צְפַנְיָה \| חַגַּי \| זְכַרְיָה \| מַלְאָכִי

הספר השישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך, ע"ש הדמות הראשית בו: הנביא מיכה המורשתי.
- ”וא"ר יוחנן שהיה תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק, ואלו הן: הושע וישעיה, עמוס ומיכה.“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף יד, עמוד ב)
איש משבט אפרים שהקים מקדש ובו פסל. קורותיו מתוארים בספר שופטים.
- ”וַיְמַלֵּא מִיכָה אֶת-יַד הַלֵּוִי וַיְהִי-לוֹ הַנַּעַר לְכֹהֵן וַיְהִי בְּבֵית מִיכָה“ (שופטים יז, פסוק יב)
שם פרטי לזכר.
- ”וּמַתַּנְיָה בֶן-מִיכָה בֶּן-זַבְדִּי בֶן-אָסָף רֹאשׁ התְּחִלָּה יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה וּבַקְבֻּקְיָה מִשְׁנֶה מֵאֶחָיו וְעַבְדָּא בֶּן-שַׁמּוּעַ בֶּן-גָּלָל בֶּן-יְדוּתוּן“ (נחמיה יא, פסוק יז)
- ”וּבֶן-יְהוֹנָתָן מְרִיב בָּעַל וּמְרִיב בַּעַל הוֹלִיד אֶת-מִיכָה“ (דברי הימים א׳ ט, פסוק מ)
- ”וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-חִלְקִיָּהוּ וְאֶת-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן וְאֶת-עַבְדּוֹן בֶּן-מִיכָה וְאֵת שָׁפָן הַסּוֹפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד-הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר“ (דברי הימים ב׳ לד, פסוק כ)