שמואל

שְׁמוּאֵל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שמואל
הגייה^*	shmuel
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ו־ם; א־ו־ל
דרך תצורה	שְׁמוֹ + אֵל
נטיות

לשון המקרא אחרון השופטים שהיה אף נביא והחניך של עלי הכהן במקדש שילה.
- ”וּשְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת־פְּנֵי יהוה; נַעַר חָגוּר אֵפוֹד בָּד.“ (שמואל א׳ ב, פסוק יח)
- ”וְדָוִד בָּרַח, וַיִּמָּלֵט – וַיָּבֹא אֶל־שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה, וַיַּגֶּד־לוֹ אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה־לוֹ שָׁאוּל; וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁמוּאֵל, וַיֵּשְׁבוּ בְּנָיוֹת.“ (שמואל א׳ יט, פסוק יח)
- ”וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי – אִם־יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי, אֵין נַפְשִׁי אֶל־הָעָם הַזֶּה; שַׁלַּח מֵעַל־פָּנַי, וְיֵצֵאוּ.“ (ירמיהו טו, פסוק א)
- ”מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו, וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ; קֹרִאים אֶל־יהוה, וְהוּא יַעֲנֵם.“ (תהלים צט, פסוק ו)
- ”וְלֹא־נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמֹהוּ בְּיִשְׂרָאֵל מִימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, וְכָל־מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לֹא־עָשׂוּ כַּפֶּסַח אֲשֶׁר־עָשָׂה יֹאשִׁיָּהוּ...“ (דברי הימים ב׳ לה, פסוק יח)
הספר השלישי בקובץ הנביאים שבתנ"ך, המספר על ראשית ימי המלוכה בעם ישראל וקורות שני מלכיה הראשונים: שאול ודויד.
- ”סדרן של נביאים – יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר.“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף יד, עמוד ב)
שם פרטי לזכר.
- ”וּלְמַטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן; שְׁמוּאֵל בֶּן־עַמִּיהוּד.“ (במדבר לד, פסוק כ)
- ”וּבְנֵי תוֹלָע עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית־אֲבוֹתָם...“ (דברי הימים א׳ ז, פסוק ב)
- ”מַתִּתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר, הֵאִיר פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן; וְהוּא אוֹמֵר הֵן.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ג, משנה א)
- ”שְׁמוּאֵל הַקָּטָן אוֹמֵר, (משלי כד, פסוקים יז – יח) בִּנְפֹל אוֹיִבְיךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ, פֶּן יִרְאֶה יְיָ וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה יט)