”בבית הורי יחזקאל היתה מְשָׁרֶתֶת זקנה ושמה שרה. הורי יחזקאל נָהֲגוּ בה כבוד, כי הלא זקנה היא. ומלבד זאת אהבו אותה על אמונתה הָרַבָּה וְישֶׁר לבבה: היא שמרה את כלי בֵית אדוניה, ולא חָשְׂכָה נפשה מכל עמל וָטֹרַח למנֹע נזק והַפְסֵד מן הַבַּיִת ולהביא בו ברכה. אך יחזקאל שְׂנֵאָהּ על קַפְדָּנוּתָהּ הַיְתֵרָה ועל תלונותיה עליו כפעם בפעם“ (יחזקאל, מאת יהודה שטיינברג, 1930, בפרויקט בן יהודה)
”קשה היה למצוא בין הפועלים אחד שידע את השפה הערבית, פתגמיה ושיחתה הנמלצת, כיחזקאל חנקין. בסכסוכי "השומר" עם ערביים, השתדל יחזקאל להתפשר בדרך נאה ובשלום.“ (יחזקאל חנקין, מאת יעקב יערי־פולסקין, 1964, בפרויקט בן יהודה)
(3:) על פי התלמוד נערך ספר יחזקאל סופית בתקופתו של חנניה בן חזקיה , סמוך לחורבן ביהמ"ק השני. ”חנניה בן חזקיהו שמו שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל שהיו דבריו סותרין דברי תורה מה עשה העלו לו ג' מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשן“ (בבלי, מסכת שבת – דף יג, עמוד ב).
.jpg)
ערך בוויקיפדיה: יחזקאל
טקסט בוויקיטקסט: יחזקאל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יחזקאל