מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקרא
הגייה * mikra
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ר־א
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות מִקְרָא־; ר׳ מִקְרָאוֹת, מִקְרְאוֹת־ או מִקְרָאֵי־
מפה של תחזית המשקעים השבועית, ובתחתיתה מקרא .
לשון המקרא קריאה, הכרזה; אמירת דבר בקול.
”שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ.“ (ויקרא כג , פסוק ג ) [ 1]
למקרא שמו הוא קם וצעד אל דוכן העדים
לשון חז"ל קריאה; הסתכלות בכתב והבנתו.
לשון חז"ל קרי; הדרך שבה יש להגות מילה או פסוק.
”רבנן סברי יש אם למסורת ורבי שמעון סבר יש אם למקרא . רבנן סברי יש אם למסורת בסכת בסכת בסוכות הרי כאן ארבע [...] ורבי שמעון סבר בסוכות בסוכות בסוכות הרי כאן שש [...]“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף ד, עמוד א )
לשון חז"ל קובץ ספרים , עשרים וארבעה במספר, המהווה את כתבי הקודש הקאנוניים של היהדות .
”הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא , בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה כא )
עברית חדשה מפתח למפה או תרשים , הסבר הסמלים וקידוד הצבעים בתרשים ויצוגם במציאות.
בכל מפה טופוגרפית יש מקרא של סימנים מוסכמים המסמלים עצמים במפה.
מהתנ"ך.
בימי הביניים, כונה-"קרייה" . "ובארץ בבל לומדים פירוש רבינו סעדיה שעשה מכל הקרייה ומששה סדרים" [ 2] .
ערך בוויקיפדיה:
מקרא ציטוטים בוויקיציטוט:
תנ"ך טקסט בוויקיטקסט:
מקרא תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
תנ"ך
↑ כך נראה לפי פשוטו, וכך פירש גם רש"י (על פסוק מקביל בספר שמות ). עם זאת, חז"ל פירשו את המילה מקרא בפסוק זה בשורש א־ר־ע הארמי, המקביל לשורש ק־ר־י/ה בעברית.
↑ ר'פתחיה מגינסבורג,המאה ה-12
השורש קרא
השורש ק־ר־א הוא שורש מגזרת נל"א .
ק־ר־א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
קָרָא
קוֹרֵא
(ב׳ פעוּל: קָרוּי)
יִקְרָא
קְרָא
לִקְרֹא
נִפְעַל
נִקְרָא
נִקְרָא
יִקָּרֵא
הִקָּרֵא
לְהִקָּרֵא
הִפְעִיל
הִקְרִיא
מַקְרִיא
יַקְרִיא
הַקְרֵא
לְהַקְרִיא
הֻפְעַל
הֻקְרָא
מֻקְרָא
יֻקְרָא
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
קֹרָא
מְקֹרָא
יְקֹרָא
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְקָרֵא
מִתְקָרֵא
יִתְקָרֵא
הִתְקָרֵא
לְהִתְקָרֵא