שיר השירים

שִׁיר הַשִּׁירִים[עריכה]

לשון המקרא המגילה הראשונה בתנ"ך המדברת על שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זו.
- ”שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה.“ (שיר השירים א, פסוק א)
- ”אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא נֶחֱלַק אָדָם מִיִּשְׂרֵאֵל עַל שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי כְּיוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.“ (משנה, מסכת ידים – פרק ג, משנה ה)
- ”שלשה כתובים קטנים הם – הרואה שיר השירים בחלום, יצפה לחסידות; קהלת, יצפה לחכמה; קינות, ידאג מן הפורענות.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נז, עמוד ב)