שיר השירים

שִׁיר הַשִּׁירִים

לשון המקרא המגילה הראשונה בתנ"ך המדברת על שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זו.
- ”שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה.“ (שיר השירים א, פסוק א)
- ”אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא נֶחֱלַק אָדָם מִיִּשְׂרֵאֵל עַל שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי כְּיוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.“ (משנה, מסכת ידים – פרק ג, משנה ה)
- ”רבי עקיבה אומר המנענע קולו בשיר השירים בבית המשתה ועושה אותו כמין זמר אין לו חלק לעולם הבא“ (תוספתא, מסכת סנהדרין – פרק יב, הלכה ה)
- "שיר השירים אשר לשלמה אם לא תדעי לך, היפה בנשים..." אריאל זילבר/שיר השירים