מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נביא
הגייה * navi
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ב־א
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ נְבִיאִים; נ׳ נְבִיאָה, נ"ר נְבִיאוֹת; נְבִיא־
אדם המסוגל לתקשר עם אל .
”וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה פָּנִים אֶל פָּנִים.“ (דברים לד , פסוק י ) ”וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת־יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא“ (שופטים ד , פסוק ד )
בהשאלה: אדם המסוגל לחזות את העתיד.
איך אני יכול להגיד לך מתי ירד גשם? מה אני, נביא ? לשון המקרא נביא שקר , אדם הטוען כי הוא מסוגל לתקשר עם אל, אך למעשה מדבר על דעת עצמו.
”אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא־יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא, הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא־דִבְּרוֹ ה', בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא, לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ“ (דברים יח , פסוק כב ) לשון המקרא [לא בשימוש] ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ .“ (שמות ז , פסוק א ) מן נ־ב־א, ניבא , התנבא (אכדית: nabu , לקרוא). ארמית: נְבִיָּא; ערבית: נַבִּי. יש שקישרו לשורש נ־ב־ע, בחילוף א/ע.[1] [2] מילים נרדפות [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
נביא
↑ ר' משה אשכנזי, הואיל משה שמואל א יח, י.
↑ מוזכר בתרגום השבעים,ולאחריו בספרי יוסף בן מתתיהו המרבה לייחס תואר זה שמשמש אצלו בהוראת (חוזה ראו סעיף ב') גם לאחר שהוכרז על תום תקופת ה'חיזוי' בישראל. ביוונית-עתיקה: כהלחם מילים פרו-פטיבו (προφητεύω) פרו (προ) בהוראת 'מה שלפני'+ פיטבו (φυτεύω ) לזרוע (בשדה),לגרום,להכין. פרופטיבו (προφητεύω) בהוראת נביא,חוזה
ערך בוויקיפדיה: נביא