מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שופט |
הגייה* | shofet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־פ־ט |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | ר׳ שׁוֹפְטִים; שׁוֹפְטֵי־; נ׳ שׁוֹפֶטֶת, נ"ר שׁוֹפְטוֹת |
שופטי בית המשפט העליון.
שופט כדורסל.
- מי שיושב בדין ומכריע בתביעות ובעתירות משפטיות המובאות לפניו לפי החוק.
- ”שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ...“ (דברים טז, פסוק יח)
- ”וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.“ (דברים יז, פסוק ט)
- ”"וַיֹּאמֶר אֶל הַשֹּׁפְטִים רְאוּ מָה אַתֶּם עֹשִׂים כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי לַיהוה וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט.“ (דברי הימים ב׳ יט, פסוק ו)
- ”וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים (רות א, פסוק א) – אוֹי לַדּוֹר שֶׁשָּׁפְטוּ אֶת שׁוֹפְטֵיהֶם, וְאוֹי לַדּוֹר שֶׁשּׁוֹפְטָיו צְרִיכִין לְהִשָּׁפֵט, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ב, פסוק יז): וְגַם אֶל שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ.“ (רות רבה, פרשה א, סימן א)
- (ספורט) מי שאחראי לשמירת הכללים והחוקים במשחק.
- השופט הרחיק את שני השחקנים שנהגו באלימות בזמן משחק הכדורגל.
- מי שבוחר את המנצחים בתחרויות או מעריך את ביצועיהם של המתמודדים.
- חבר השופטים בחידון התנ"ך בחר בחתן התנ"ך לאחר שהפגין בקיאות רבה משאר המתמודדים.
- לשון המקרא מנהיג שנבחר להושיע את העם.
- ”וְכִי הֵקִים יהוה לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה יהוה עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט כִּי יִנָּחֵם יהוה מִנַּאֲקָתָם מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם.“ (שופטים ב, פסוק יח)
- בינוני פועל מן הפועל שפט.
שופט במשפט:
שופט במשחקי ספורט:
 ערך בוויקיפדיה: שופט |
השורש שׁפט |
השורש שׁ־פ־ט הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | דיבור. דיבור מכריע. קביעת דין על פי חוק. |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
שׁ־פ־ט |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
שָׁפַט |
שׁוֹפֵט
(ב׳ פעוּל: שָׁפוּט) |
יִשְׁפֹּט |
שְׁפֹט |
לְשְׁפֹּט |
נִפְעַל |
נִשְׁפַּט |
נִשְׁפָּט |
יִשָּׁפֵט |
הִשָּׁפֵט |
לְהִשָּׁפֵט |
הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הֻפְעַל |
הֻשְׁפַּט |
מֻשְׁפָּט |
יֻשְׁפַּט |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין-[1] |
פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
- השורש המקראי שׁ־פ־ט משותף למספר שפות שמיות (אכדית, אוגריתית, פיניקית) במובן של שיפוט ופסיקה (špṭ או spṭ).
|
|