מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שופט
|
הגייה* |
shofet
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
שׁ־פ־ט
|
דרך תצורה |
משקל קוֹטֵל
|
נטיות |
ר׳ שׁוֹפְטִים; שׁוֹפְטֵי־; נ׳ שׁוֹפֶטֶת, נ"ר שׁוֹפְטוֹת
|
שופטי בית המשפט העליון.
שופט כדורסל.
- מי שיושב בדין ומכריע בתביעות ובעתירות משפטיות המובאות לפניו לפי החוק.
- ”שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ...“ (דברים טז, פסוק יח)
- ”וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.“ (דברים יז, פסוק ט)
- ”"וַיֹּאמֶר אֶל הַשֹּׁפְטִים רְאוּ מָה אַתֶּם עֹשִׂים כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי לַיהוה וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט.“ (דברי הימים ב׳ יט, פסוק ו)
- ”וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים (רות א, פסוק א) – אוֹי לַדּוֹר שֶׁשָּׁפְטוּ אֶת שׁוֹפְטֵיהֶם, וְאוֹי לַדּוֹר שֶׁשּׁוֹפְטָיו צְרִיכִין לְהִשָּׁפֵט, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ב, פסוק יז): וְגַם אֶל שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ.“ (רות רבה, פרשה א, סימן א)
- (ספורט) מי שאחראי לשמירת הכללים והחוקים במשחק.
- השופט הרחיק את שני השחקנים שנהגו באלימות בזמן משחק הכדורגל.
- מי שבוחר את המנצחים בתחרויות או מעריך את ביצועיהם של המתמודדים.
- חבר השופטים בחידון התנ"ך בחר בחתן התנ"ך לאחר שהפגין בקיאות רבה משאר המתמודדים.
- לשון המקרא מנהיג שנבחר להושיע את העם.
- ”וְכִי הֵקִים יהוה לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה יהוה עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט כִּי יִנָּחֵם יהוה מִנַּאֲקָתָם מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם.“ (שופטים ב, פסוק יח)
- בינוני פועל מן הפועל שפט.
מילים נרדפות[עריכה]
שופט במשפט:
שופט במשחקי ספורט:
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: שופט |
השורש שׁפט
|
השורש שׁ־פ־ט הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
דיבור. דיבור מכריע. קביעת דין על פי חוק.
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
נטיות הפעלים[עריכה]
שׁ־פ־ט
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
שָׁפַט
|
שׁוֹפֵט
(ב׳ פעוּל: שָׁפוּט)
|
יִשְׁפֹּט
|
שְׁפֹט
|
לְשְׁפֹּט
|
נִפְעַל
|
נִשְׁפַּט
|
נִשְׁפָּט
|
יִשָּׁפֵט
|
הִשָּׁפֵט
|
לְהִשָּׁפֵט
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
הֻשְׁפַּט
|
מֻשְׁפָּט
|
יֻשְׁפַּט
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-[1]
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
- השורש המקראי שׁ־פ־ט משותף למספר שפות שמיות (אכדית, אוגריתית, פיניקית) במובן של שיפוט ופסיקה (špṭ או spṭ).
הערות שוליים[עריכה]
| |
|