לדלג לתוכן

חניך

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק בתלמיד. לערך העוסק בשם משני לחך; ראו חניכים.

חָנִיךְ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חניך
הגייה* khanikh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־נ־ך
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ חֲנִיכָה, חֲנִיכַת־; ר׳ חַנִיכִים, חֲנִיכֵי־; חֲנִיךְ־; נ"ר חֲנִיכוֹת
  1. לשון המקרא תלמיד עפ"ר צעיר בשלב לימודו אצל רבו
    • ”וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן“ (בראשית יד, פסוק יד)
    • כל החניכים בבית הספר

גיזרון

[עריכה]
הכינוי חנכֻּ (khanaku) נזכר במכתב הכתוב בכתב היתדות מן המאה ה-15 לפסה"נ שנתגלה בתענך בו הנציב המצרי מתאונן שאין בחיל המצב שלו מן ה-חנכֻּ (khanaku) חנכו (ברבים) של מלך תענך. כינוי זה היה נוהג בכנען לפני הכיבוש הישראלי ובו נקראו נערי השליט ששירתו בחילו והיו מלווים אותו במלחמותיו. נערים כאלה היו גם לאברהם שהיה כבד ברכוש ובאנשים ולא היה כפוף לשליטי כנען. במצרית המלה חנך (וכן מחנך) הוראתה איש סודו או 'נאמנו של אדם' ונתייחדה להורות על היחס של עבד אל אדוניו, או של פקיד אל הממונה עליו. מבחינה זו הסמיך אליעזר בן יהודה את המונח העברי אל המצרי. במצרית נולד המושג חנך' ככל הנראה מהפועל של אותו שורש שהוראתו נסך, הקדיש לאל, ומקבילה השתלשלות הוראתו לעברית [1]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חניך

הערות שוליים

[עריכה]
  1. בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג', ירושלים,מוסד ביאליק,תשכ"ה - 1965,עמוד: 215