מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
דוד
הגייה *
dod
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ד־ו־ד
דרך תצורה
משקל קוֹל
נטיות
נ׳ דּוֹדָה, ר׳ דּוֹדִים
אדם הקשור בקשר משפחתי כאחי אחד ההורים , או בן הזוג של אחד כזה.
”וְשֵׁם אֵשֶׁת שָׁאוּל אֲחִינֹעַם בַּת-אֲחִימָעַץ וְשֵׁם שַׂר-צְבָאוֹ אֲבִינֵר בֶּן-נֵר דּוֹד שָׁאוּל“ (שמואל א׳ יד , פסוק נ )
לשון המקרא אדם הקשור בקשר אהבה .
”עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי-לָךְ“ (שיר השירים ב , פסוק י )
לשון המקרא רגש האהבה. דודים
"שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַּי לָךְ" (שה"ש )
"וְהִנֵה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִּים" (יחזקאל ט"ז ח )
(2) אכדית בהגיית: דָאַדֻ (dādu), בהוראת: מאהב,אהוּב [1] .
אחי אחד ההורים
ערבית: عم (תעתיק: עם) (אחי האב), خال (תעתיק: ח'אל) (אחי האם),
צרפתית: oncle
רוסית: дядя
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
דוד
הגייה *
dud
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
ר׳ דְּוָדִים; דּוּד־, ר׳ דּוּדֵי־
דוד
לשון המקרא מכל גדול להרתחת מים, לצרכי חימום או בישול .
”וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל-יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה“ (שמואל א׳ ב , פסוק יד )
השורש של דוד 'מכל להרתחה' קרוב אל זוד 'רתח', משם הזיד , נזיד .[2]
מקביל לאכדית דוּדֻ dūdu 'סיר לבישול', אוגריתית dd 𐎄𐎄 'מכל או קדירה'.[3]
מידע נוסף [ עריכה ]
ועד הלשון העברית, מילון למונחי תברואה: הבראת מעונות, תרפ"ח (1928).
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
דוודים
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
דויד
הגייה *
david
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ד־ו־ד
דרך תצורה
משקל קָטִיל
נטיות
דויד ע"פ מיכאלאנג'לו
שם פרטי לזכר.
”וְעָבְדוּ אֵת יהוה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם“ (ירמיהו ל , פסוק ט )
קאסוטו ובנימין מזר מצאו בתעודות חיצוניות למקרא כי תיבת "דֲוִוידו(ם)" (dāwidu(m קיימת אצל השבטים הנודדים-שמיים-מערביים ממארי של המאה ה־18 לפנה"ס בהוראת "ראש שבט"; מאוחר יותר גם בהוראת "שר-הצבא-בשירותו-של-מושל".[4] טור־סיני אף מוסיף שזמרילם מלך מארי הכה את ה-"דווידום" של בני אמינא (שבטים שמיים שישבו סמוך לפרת). במצבת מישע של מלך מואב מופיעה תיבת "דודה" (אשב. משמ. את. אראל. דודה ), כנראה בהוראה שלעיל, קרי - (שריד, מאוחסן בארון) של אב קדמון או ראש שבט.[5]
”וַיֹּ֗אמֶר עֶשֶׂר־יָד֨וֹת לִ֣י בַמֶּלֶךְ֘ וְגַם־בְּדָוִד֘ אֲנִ֣י ??? מִמְּךָ֒ וּמַדּ֙וּעַ֙ הֱקִלֹּתַ֔נִי וְלֹא־הָיָ֨ה דְבָרִ֥י רִאשׁ֛וֹן “ (שמואל ב׳ יט , פסוק מד ) בפסוק זה חלה כנראה שגיאת מעתיק ויש לקרוא כתרגום השבעים, במקום המילה "דוד" - "בכור ".
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
דויד
↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago,1956-1995 / (dādu) . עמ'- 20
↑ מילון יסטרוב .
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 262
↑ משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו. ירושלים, מוסד ביאליק , תשי"ד-1954. כרך ב', עמ' 629.
↑ לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה, כרך ט"ו, תש"ז.