דוד
מראה
(הופנה מהדף דויד)
דּוֹד
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דוד |
| הגייה* | dod |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ו־ד |
| דרך תצורה | משקל קוֹל |
| נטיות | נ׳ דּוֹדָה, ר׳ דּוֹדִים |
- אדם הקשור בקשר משפחתי כאחי אחד ההורים, או בן הזוג של אחד כזה.
- ”וְשֵׁם אֵשֶׁת שָׁאוּל אֲחִינֹעַם בַּת-אֲחִימָעַץ וְשֵׁם שַׂר-צְבָאוֹ אֲבִינֵר בֶּן-נֵר דּוֹד שָׁאוּל“ (שמואל א׳ יד, פסוק נ)
- לשון המקרא אדם הקשור בקשר אהבה.
- ”עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי-לָךְ“ (שיר השירים ב, פסוק י)
- לשון המקרא רגש האהבה. דודים
- "שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַּי לָךְ" (שה"ש)
- "וְהִנֵה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִּים" (יחזקאל ט"ז ח)
גזרון
[עריכה]- (2) אכדית dādu, בהוראת: מאהב,אהוּב [1].
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]אחי אחד ההורים
קישורים חיצוניים
[עריכה]- יעקב עציון, "אצל הדודה והדוד (לפרשת אחרי מות – קדושים)". השפה העברית
דּוּד
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דוד |
| הגייה* | dud |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ דְּוָדִים; דּוּד־, ר׳ דּוּדֵי־ |
- לשון המקרא מכל גדול להרתחת מים, לצרכי חימום או בישול.
- ”וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ...“ (שמואל א׳ ב, פסוק יד)
- ”וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ, כַּמִּשְׁפָּט; וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת, וַיָּרִיצוּ לְכָל־בְּנֵי הָעָם.“ (דברי הימים ב׳ לה, פסוק יג)
גיזרון
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- ועד הלשון העברית, מילון למונחי תברואה: הבראת מעונות, תרפ"ח (1928).
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: boiler
קישורים חיצוניים
[עריכה]דָּוִד
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דויד |
| הגייה* | david |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ו־ד |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | |
- מלך ישראל השני וראש השושלת העיקרית.
- שם פרטי זכרי.
- בשל מדיניות הממשלה הנוכחית הודיעו מלהקת אואזיס, שגם התקליטן דוד גואטה לא יגיע לישראל.
- "דוד אוהב אותך / אל תגידי שלא ידעת / לנצח / דוד אוהב אותך / ורוצה לעשות לך בת / או בן, או משהו..." (דוד, מאת מאיר גולדברג)
גזרון
[עריכה]- קאסוטו ובנימין מזר מצאו בתעודות חיצוניות למקרא כי תיבת "דֲוִוידו(ם)" (dāwidu(m קיימת אצל השבטים הנודדים-שמיים-מערביים (האמורים) ממָרי של המאה ה־18 לפנה"ס בהוראת "ראש שבט"; מאוחר יותר גם בהוראת "שר-הצבא-בשירותו-של-מושל".[4] טור־סיני אף מוסיף שזמרילם מלך מארי הכה את ה-"דווידום" של בני ימין (שבטים אמוריים שישבו סמוך לפרת).
- במצבת מישע של מלך מואב מופיעה תיבת "דודה" (אשב. משמ. את. אראל. דודה), כנראה בהוראה שלעיל, קרי - (שריד, מאוחסן בארון) של אב קדמון או ראש שבט.[5]
- ”וַיֹּ֗אמֶר עֶשֶׂר־יָד֨וֹת לִ֣י בַמֶּלֶךְ֘ וְגַם־בְּדָוִד֘ אֲנִ֣י מִמְּךָ֒ ??? וּמַדּ֙וּעַ֙ הֱקִלֹּתַ֔נִי וְלֹא־הָיָ֨ה דְבָרִ֥י רִאשׁ֛וֹן “ (שמואל ב׳ יט, פסוק מד) בפסוק זה חלה כנראה שגיאת מעתיק ויש לקרוא כתרגום השבעים, במקום המילה "בְּדָוִד֘" - "בכור".
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]- דָּוִידִּי(כינוי, ושם משפחה)
- דּוּדְּל, דָּוִדְּל(יידישאי)
- דּוּדִי
- דַּאוּד(ערבית)
מילים נרדפות
[עריכה]- בן ישי (2)
תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago,1956-1995 / (dādu) . עמ'- 20
- ↑ מילון יסטרוב.
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 262
- ↑ משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו. ירושלים, מוסד ביאליק , תשי"ד-1954. כרך ב', עמ' 629.
- ↑ לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה, כרך ט"ו, תש"ז.