התבנית מופיעה גם במצרית קדומה בכתיב הירוגליף, הגייה (khent "קְהֵנְת") במשמעות תפקיד בולט או בכיר, נגזרות מתיבה זו מופיעות גם במשמעויות-מצודה, בית כלא, עיר מקלט[1].
תיבת kânu "קאָּּנו" מופיעה באכדית , במשמעויות לכונן, "יִיסוּד","מאובטח",בנייה, דבר קבוע. מן הכתובת המלכותית של תגלת פלאסר-lubuštu birmu kitû ibilu nāqāte eli kânu : III"[2].
משמעות הפועל האכדי, mukinnu - "מכהן".
אוגריתית 𐎋𐎆𐎐 כ-וו-ן. בהוראת "להיות". נגזרת ממנה היא המילה-"מכּנת" 𐎎𐎋𐎐𐎚 , m k n t בהוראת-"מקום", "מיקום".
↑An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Wallis עמוד 45 "khent,khenti"
↑THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-13
יש להוסיף לדף זה את הערך: כִּהֵן.
ערך בוויקיפדיה: כהן