גביר

גְּבִיר[עריכה]

תוארי אצולה
מלך \| נסיך \| דוכס \| מרקיז \| רוזן \| ויקונט \| ברון \| אביר \| גביר

אדם מכובד, עשיר ובעל השפעה בקהילה שלו.
- ”יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרֲרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ“ (בראשית כז, פסוק כט)
- ”אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם“ (ירמיהו יג, פסוק יח)
- "בְּאַחַת – רַק עוֹלִים, בַּשְּׁנִיָּה – רַק יוֹרְדִים, / הַשְּׁלִישִׁית לֹא תּוֹלִיךְ לְשׁוּם מָקוֹם; / רַק שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁזֶּה בֵּיתוֹ שֶׁל גְּבִיר!" (לוּ הָיִיתִי רוֹטְשִׁילְד, מאת שלדון הרדינג, בתרגום דן אלמגור)

השורש ג־ב־ר הוא שורש מגזרת השלמים.