מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
גביר
|
הגייה* |
gvir
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ג־ב־ר
|
דרך תצורה |
משקל קְטִיל
|
נטיות |
נ׳ גְבִירָה
|
- אדם מכובד, עשיר ובעל השפעה בקהילה שלו.
- ”יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרֲרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ“ (בראשית כז, פסוק כט)
- ”אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם“ (ירמיהו יג, פסוק יח)
- "בְּאַחַת – רַק עוֹלִים, בַּשְּׁנִיָּה – רַק יוֹרְדִים, / הַשְּׁלִישִׁית לֹא תּוֹלִיךְ לְשׁוּם מָקוֹם; / רַק שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁזֶּה בֵּיתוֹ שֶׁל גְּבִיר!" (לוּ הָיִיתִי רוֹטְשִׁילְד, מאת שלדון הרדינג, בתרגום דן אלמגור)
מילים נרדפות[עריכה]
השורש גבר
|
השורש ג־ב־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
ג־ב־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
גָּבַר
|
גּוֹבֵר
|
יִגְבּוֹר
|
גְּבוֹר
|
לִגְבּוֹר
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הִגְבִּיר
|
מַגְבִּיר
|
יַגְבִּיר
|
הַגְבֵּר
|
לְהַגְבִּיר
|
הֻפְעַל
|
הֻגְבַּר
|
מֻגְבָּר
|
יֻגְבָּר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
גִּבֵּר
|
מְגַבֵּר
|
יְגַבֵּר
|
גַּבֵּר
|
לְגַבֵּר
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְגַבֵּר
|
מִתְגַבֵּר
|
יִתְגַבֵּר
|
הִתְגַבֵּר
|
לְהִתְגַבֵּר
|
| |
|