מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בגֹּפֶן גּוֹפֶן צורה שגויה של המילה גּוּפָן; ראו גופן .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גפן
הגייה * ge fen
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ גְּפָנִים; גֶּפֶן־, ר׳ גַּפְנֵי־; הפסק: גָּפֶן
גפן
צמח מטפס המצמיח ענבים והנמנה עם שבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל .
”אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ“ (דברים ח , פסוק ח )
”וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן – לְכִי אַתְּ, מָלְכִי עָלֵינוּ. וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן – הֶחֳדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי, הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים, וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?“ (שופטים ט , פסוקים יב –יג )
”וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם וְכָל צְבָאָם יִבּוֹל כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה“ (ישעיהו לד , פסוק ד )
”גֶּפֶן שֶׁיָּבְשָׁה, אֲסוּרָה וְאֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת; רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף צֶמֶר גֶּפֶן אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ; רַבִּי אֶלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, אַף עַל גַּבֵּי הַגֶּפֶן אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ז, משנה ב )
”עלי קנים ועלי גפנים שגבבן לחובה על פני השדה, לקטן לאכילה - יש בהן משום קדושת שביעית“ (בבלי, מסכת סוכה – דף מ, עמוד א )
”זְמוֹר גֶּפֶן וְקַצֵּץ בָּהּ נְטִישׁוֹת / וְזַלְזַלִּים וְיִרְבֶּה בָּהּ תְּבוּאָה“ (זמור גפן , מאת שמואל הנגיד , בפרויקט בן יהודה )
”עָלֶה נֹבֵל מֵעֵץ, אֵזוֹב עֹלֶה בַגָּל, / גֶּפֶן בֹּקֵק, צִיץ מָק – הַיְחַיֶּנּוּ הַטָּל?“ (אכן חציר העם , מאת חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה )
אבלאית (שומרית) - גֶשְׁטִן ĝeštin בהוראת גפן,יין . 'אָמַה-גשטִן' Ama-geštin היתה אלת היין של העיר הקדומה 'לאגאש'
בבלית-אכדית גַפּנוּ gapnu בהוראת עץ,פרי ,גפן. הצירוף בִּת-גַפְּנוּ "bit-gapnu" בהוראת - מטע,פרדס,בוסתן [ 1] .
בתעודות אוגריתיות מופיע כצירוף "גפן-אֻגְר", ("gpn w ugr") ) בהוראת "מאגר גפנים" ביטוי זה ייצג שם של אלוהות מן המתולוגיה האוגריתית [ 2] . תיבת גפן מופיעה בצורת 𐎂𐎔𐎐
אוגריתית - "גיפתא".
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
גפנים
↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,"gapnu" , page -44
↑ ( KTU 1.3 iii 37; 1.4 vii 54; 1.4 viii 47; 1.5 i 12 )