קוץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קוֹץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרח
הגייה* kots
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ו־ץ ב
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות ר׳ קוֹצִים
גדילן, אחד מהצמחים המכונים "קוצים" (1)
  1. כינוי לצמחים בעלי פרחים, עפ"ר ממשפחת המורכבים, שעליהם בעלי קצוות חדים.
  2. חלק בולט וחד הנמצא בצמחים ובעלי חיים מסויימים.
    • ברוב המקרים הקוצים מגנים על הצמח מפני טריפה או מפני פגיעה פיזית אחרת. אולם לקוצים ולזיזים שעל הזרעים (כמו במיני הגזר) יש תפקיד אחר - הם נתפסים בצמר הכבשים והעזים (ובגרביים שלנו) וכך מופצים למקומות חדשים "כשהקוצים היו קוצים" מאת ד"ר אורי פרגמן–ספיר, מתוך: "בשביל הארץ", גליון 49 - יוני יולי 2012
    • ”שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְמַלִּין לַחַטָּאת, וְהִגְבִּיהוּ זֶה עַל זֶה, וְנָטַל זֶה לָזֶה קוֹצוֹ; בְּקִדּוּשׁ אֶחָד - כָּשֵׁר, בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין - פָּסוּל.“ (משנה, מסכת פרהפרק ז, משנה יא)
    • בספרות הבוטנית המקצועית, ישנם מושגים אחדים המאפיינים אברונים חדים: קוצים, זיפים שיכים ושערות. [...] ברגע שגודלם עולה על 3-4 מ"מ וקשיותם חזקה מאוד הם 'הופכים' לקוצים של ממש "קוצים, קוצים" – על קוצים בישראל, מאת פרופ' w:אבישי שמידע, 2006. פורסם גם ב"פרחי ירושלים" מאת אבישי שמידע ודוד דרום, הוצאת נכה-כרטא, ירושלים, 1986
    • לורד יש הרבה קוצים.
  3. קצת, מעט. בפרט: פרט קטן מתוך נושא מסויים.

גיזרון[עריכה]

  • משמעות (1) מופיעה כבר בלשון המקרא. קליין [1] מקשר למילה kussu באכדית, שמשמעה "קוצים".
  • יתכן שהשם נגזר מהפועל קָץ שמשמעו לא רצה כיון שהקוצים אינם רצויים בדרך כלל בחקלאות. או מ קָץ ב שמשמעו לקצור ולקצץ.
  • משמעות (3) מופיעה בלשון חכמים בהוראת פרטים קטנים שבתורה, ויש המפרשים שהם התגים (הכתרים) המעטרים את האותיות שבתורה. למשל: "א"ר זעירא: אפילו דברים שאתה רואה אותן קוצין בתורה - תלתלין הן. יכולין להחריב את העולם כולו ולעשות אותו תל" (ויקרא רבה יט ב) וראו למשל בערכים קוצו של יוד ועל כל קוץ וקוץ.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קוץ
  1. A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English מאת ארנסט קליין, 1987.