רוזן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

רוֹזֵן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רוזן
הגייה* rozen
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ז־ן
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות נ׳ רוֹזֶנֶת; ר׳ רוֹזְנִים, רוֹזְנֵי־
תוארי אצולה

מלך | נסיך | דוכס | מרקיז | רוזן | ויקונט | ברון | אביר | גביר

  1. עברית חדשה מקבילה עברית למספר תארי אצולה אירופיים גבוהים, בדרך כלל אלו הנמוכים בדרגה מהמרקיז, או מהדוכס.
  2. לשון המקרא נכבד, שר, שליט, נסיך. בעל סמכות רמה או כוח פוליטי רב בארץ או אזור.
    • ”שִׁמְעוּ מְלָכִים, הַאֲזִינוּ רֹזְנִים; אָנֹכִי לַיהוה אָנֹכִי אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר לַיהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.“ (שופטים ה, פסוק ג)
    • ”הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאָיִן; שֹׁפְטֵי אֶרֶץ כַּתֹּהוּ עָשָׂה.“ (ישעיהו מ, פסוק כג)
    • ”יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ, וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ-יָחַד; עַל־יהוה, וְעַל־מְשִׁיחוֹ.“ (תהלים ב, פסוק ב)
    • ”בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ; וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק.“ (משלי ח, פסוק טו)

גיזרון[עריכה]

  • קיים בערבית שורש קשור: رزن. הפועל رَزُنَ, בהוראת היות כבד, שקול, מיושב, בעל יכולת שיפוט; הפועל رَزَنَ, הערכת המשקל ביד.
  • המילה מופיעה במקרא אך בריבוי (אך קיימת הצורה היחידאית רזון) ובתקבולת עם מלכים.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: רוזן