מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
רוזן
|
הגייה* |
rozen
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ר־ז־ן
|
דרך תצורה |
משקל קוֹטֵל
|
נטיות |
נ׳ רוֹזֶנֶת; ר׳ רוֹזְנִים, רוֹזְנֵי־
|
- עברית חדשה מקבילה עברית למספר תארי אצולה אירופיים גבוהים, בדרך כלל אלו הנמוכים בדרגה מהמרקיז, או מהדוכס.
- לשון המקרא נכבד, שר, שליט, נסיך. בעל סמכות רמה או כוח פוליטי רב בארץ או אזור.
- ”שִׁמְעוּ מְלָכִים, הַאֲזִינוּ רֹזְנִים; אָנֹכִי לַיהוה אָנֹכִי אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר לַיהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.“ (שופטים ה, פסוק ג)
- ”הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאָיִן; שֹׁפְטֵי אֶרֶץ כַּתֹּהוּ עָשָׂה.“ (ישעיהו מ, פסוק כג)
- ”יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ, וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ-יָחַד; עַל־יהוה, וְעַל־מְשִׁיחוֹ.“ (תהלים ב, פסוק ב)
- ”בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ; וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק.“ (משלי ח, פסוק טו)
- קיים בערבית שורש קשור: رزن. הפועל رَزُنَ, בהוראת היות כבד, שקול, מיושב, בעל יכולת שיפוט; הפועל رَزَنَ, הערכת המשקל ביד.
- המילה מופיעה במקרא אך בריבוי (אך קיימת הצורה היחידאית רזון) ובתקבולת עם מלכים.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: רוזן |