אלוף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: אִלּוּף.
אַלּוּף[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אלוף |
הגייה* | aluf |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ל־ף |
דרך תצורה | משקל קַטּוּל |
נטיות | ר׳ אַלֻּפִים |
![]() |
|
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- לשון המקרא אדם נבחר בתכונותיו המעולות; מנהיג צבאי. קצין בכיר ביותר.
- ”אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵי-עֵשָׂו, בְּנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו; אַלּוּף תֵּימָן, אַלּוּף אוֹמָר, אַלּוּף צְפוֹ, אַלּוּף קְנַז. “ (בראשית לו, פסוק טו)
- ”וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם אַמְצָה לִי ישְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם בַּיהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם.“ (זכריה יב, פסוק ה)
- ”אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין-פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ.“ (תהלים קמד, פסוק יד)
- בצה"ל, אלוף הוא בעל הדרגה הבכירה ביותר מתחת לרמטכ"ל.
- לשון המקרא האדם הקרוב והאהוב ביותר.
- ”אַל-תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ, אַל-תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף, מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי-פִיךָ.“ (מיכה ז, פסוק ה)
- ”וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי.“ (תהלים נה, פסוק יד)
- ”אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף.“ (משלי טז, פסוק כח)
- ”מְכַסֶּה-פֶּשַׁע מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשֹׁנֶה בְדָבָר מַפְרִיד אַלּוּף.“ (משלי יז, פסוק ט).
- מי שזכה במקום הראשון בתחרות.
- גארי קספרוב היה אלוף העולם בשחמט.
- בית"ר ירושלים היתה אלופת ישראל בכדורגל.
גיזרון[עריכה]
- השורש קיים בלשונות קדם-שמיות - (מואבית; '-ל-פּ ; ʾlp) במשמעות "אלף" . שורש א־ל־ף משמעו "ראש" או "ראשון" משמעות זו מתקשרת עם האות העברית הראשונה א' שצורתה הקדמונית דמתה לראש שור ומכאן 'אֲלָפִים' בהוראת שוורים) . פיניקית גם במשמעות פר או שור - (מובחר) .
- החוקרים גינזברג ומייזלר קראו את המלה האוגריתית -אֻלֻפֻּ "ullupu" וסברו שהיא היא הצורה המקורית, והצורה המקראית-"אלוף" קמה מתוך מעשה היבדלות (דיסימילציה) של התנועה הראשונה [1].
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
תרגום[עריכה]
1
|
2
|
3
|
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
![]() |
- "אלוף", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 441)
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ עורך: משה דוד קאסוטו שם הספר: "אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו -כרך א' ירושלים מוסד ביאליק תש"י - 1950,ערך - "אלוף", עמוד: 331