מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | חרדון |
הגייה* | khardon |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ר־ד |
דרך תצורה | משקל קַטְלוֹן |
נטיות | ר׳ חַרְדּוֹנִים, חַרְדּוֹנֵי־ |
חרדון מצוי
- לשון חז"ל(יש לשכתב פירוש זה): פרט ממשפחה של לטאות.
- ”מֶה עָשָׂה עֲנָה הֵבִיא חֲמוֹרָה וְזִוֵּג לָהּ סוּס זָכָר יָצָאת מִמֶּנּוּ פִּרְדָּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי לֹא בָרָאתִי דָּבָר שֶׁל הֶזֵּק וְאַתָּה בָּרָאתָ דָּבָר שֶׁל הֶזֵּק, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי בּוֹרֵא לְךָ דָּבָר שֶׁל הֶזֵּק, מֶה עָשָׂה, הֵבִיא חֲכִינָא וְזִוֵּג לָהּ חַרְדּוֹן וְיָצָאת מֵהֶם חֲבַרְבָּר.“ (בראשית רבה, פרשה פב, סימן טו)
- ”תני: "ובלבד שלא ישוח יותר מדאי"; אמר רבי ירמיה ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא אלא כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך.“ (ירושלמי, מסכת ברכות – פרק א, הלכה ה)
- מערבית: حرذون (חרד'ון). קידותיו של החרדון המצוי מזכירות חרדי המתפלל שמונה עשרה.