לדלג לתוכן

כתר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק בכֶתֶר, אביזר המסמל מלכות, ובפעלים מהשורש כ־ת־ר. לערך העוסק בכת"ר, ראשי תיבות ביהדות; ראו כת"ר.

כֶּתֶר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כתר
הגייה* keter
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ת־ר א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ כְּתָרים; כֶּתֶר־, ר׳ כִּתְרֵי־
כתרו של המלך הדני כריסטיאן הרביעי.
שן מלאכותית מצופה בכתר זהב.
האות ע' קשורה בשלושה כתרים.
עשר הספירות

כח"ב: כתר | חכמה | בינה
חג"ת: חסד | גבורה | תפארת
נהי"מ: נצח | הוד | יסוד | מלכות

  1. לשון המקרא כיסוי ראש יחודי המסמל את מעמדו של בן אצולה, אשר באופן מסורתי מורכב ממתכת יקרה (לרוב, ממשפחת הזהב) ומשובץ אבנים טובות.
  2. בהשאלה: בית המלוכה או הגוף השלטוני המרכזי שבמדינה המתנהלת באופן מלוכני.
  3. בהשאלה: מקצוע מכובד או תכונה חיובית.
  4. מבנה קשיח מלאכותי המודבק מעל שורש השן.
    • השן הייתה כה רקובה, שהרופא המליץ לא להתקין עליה כתר אלא לעקרה.
    • אחת משיני נשברה כשנחבלתי ונאלצתי להתקין עליה כתר.
  5. קישוט המעטר את חלקן העליון של חלק מהאותיות העבריות בכתב סת"ם. לכל אות מספר כתרים קבוע: שלושה, אחד או אפס. כתר בודד נראה כקו דק, ולכתר בקבוצה של שלושה כתרים נוסף מלבן קטנטן בראשו.
  6. הקפת עיר בכוחות צבא במטרה למנוע מהיושבים כניסה ויציאה.
    • צה"ל הטיל כתר על הכפר במטרה למנוע מהמחבלים לצאת לפיגוע.
  7. שמו של מטבע המשמש כהילך החוקי במדינות איי פארו, איסלנד, אסטוניה, דנמרק, נורבגיה, סלובקיה, צ'כיה ושבדיה ושימש בעבר במדינות נוספות.
    • הכתר הדני הוא ההילך החוקי בדנמרק.
    • ”תחת שאיש־איש מאתנו יעשה שבת לעצמו, יתן כל אחד ואחד מאתנו חמישה כתרים ונעשה קופה כללית של שלושים כתרים, חמישה־עשר רייניש, ונשלח אחד או שנים מאתנו השוקה ויביא אוכל לכולנו“ (אגב אורחא, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
  8. [קבלה] הרובד העליון ביותר בספירות המיוחסת לאינסופיותו של הבורא.
  9. לשון חז"ל קיצור של כתר תורה, כינוי לכתב יד עתיק של התורה, כמו "כתר ארם צובא", "כתר דמשק" וכו'.

גזרון

[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מובאות נוספות

[עריכה]
  • "בשלושה כתרים נכתרו ישראל - כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות: כתר כהונה - זכה בו אהרן [...] כתר מלכות - זכה בו דוד [...] כתר תורה - הרי הוא מונח ועומד ומוכן לכל [...] כל מי שירצה, יבוא ויטול" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק א')

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   תכשיט המונח על הראש
  • איטלקית: corona‏‏‏‏
  • איסלנדית: kóróna‏, krúna‏‏‏‏
  • אנגלית: crown‏‏‏‏
  • אספרנטו: krono‏‏‏‏
  • בולגרית: корона‏‏‏‏ (הגייה: korona)
  • גרמנית: Krone‏‏‏‏
  • דנית: krone‏‏‏‏
  • הולנדית: kroon‏‏‏‏
  • יוונית: κορώνα‏‏‏‏ (הגייה: korona)
  • יפנית: 王冠‏‏‏‏ (הגייה: ōkan)
  • כורדית: تاج‏, tac‏‏‏‏
  • לטינית: corona‏‏‏‏
  • ליטאית: karūna‏‏‏‏
  • נורבגית: krone‏‏‏‏
  • סינית: 皇冠‏‏‏‏
  • ספרדית: corona‏‏‏‏
  • ערבית: تاج‏‏‏‏ (הגייה: תָּאג')
  • פולנית: korona‏‏‏‏
  • פורטוגלית: coroa‏‏‏‏
  • פינית: kruunu‏‏‏‏
  • פרסית: تاج‏‏‏‏ (הגייה: תָּאג')
  • צ'כית: koruna‏‏‏‏
  • צרפתית: couronne‏‏‏‏
  • רוסית: корона‏‏‏‏ (הגייה: korona)
  • שבדית: krona‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כתר
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כתר (רפואת שיניים)
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כתר (מטבע)
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ספירה (קבלה)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כתרים


השורש כתר א

השורש כ־ת־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
כ־ת־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל נִכְתַּר נִכְתָּר יִכָּתֵר הִכָּתֵר לְהִכָּתֵר
הִפְעִיל הִכְתִּיר מַכְתִּיר יַכְתִּיר הַכְתֵּר לְהַכְתִּיר
הֻפְעַל הֻכְתַּר מֻכְתָּר יֻכְתַּר -אין- -אין-
פִּעֵל כִּתֵּר מְכַתֵּר יְכַתֵּר כַּתֵּר לְכַתֵּר
פֻּעַל כֻּתַּר מְכֻתָּר יְכֻתַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

כִּתֵּר א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כיתר
שורש וגזרה כ־ת־ר א, שלמים
בניין פִּעֵל
  1. הקיף, היה מסביב לכל צדדיו של דבר, ובמיוחד הקיף עיר או כוח לוחם בעת קרב.
    • אחד המהלכים המכריעים במלחמת יום הכיפורים היה הצלחתו של צה"ל לכתר את הארמייה השלישית.
    • "על הרים עולה הבוקר / בשבילים רועה יוֹרְדָה / עדרים כיתרו השוקת / בהמית תודה" ("אל העין", אוריאל אופק)
    • ”סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים, אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי (תהלים כב, פסוק יג)
    • ”עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל.“ (חבקוק א, פסוק ד)

מובאות נוספות

[עריכה]
  • "ואנשי חיל, אחוזי חרב, כתרו את העלם, הלקוח למות, ויוליכוהו אל המשמר" ("אשמת שומרון", אברהם מאפו)
  • "הילדים הקטנים, היו הראשונים, אשר ראו ויכירו את אביהם, וברגע קטן כבר כתרו אותו ויתרפקו עליו מכל עברים..." ("נגד הזרם", ישעיהו ברשדסקי)
  • "כִּתְּרוּ אֶת־בִּנְיָמִן הִרְדִיפֻהוּ, מְנוּחָה הִדְרִיכֻהוּ, עַד נֹכַח הַגִּבְעָה מִמִּזְרַח־שָׁמֶשׁ: וַיִּפְּלוּ מִבִּנְיָמִן שְׁמֹנָה־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ" (שופטים כ, מג־מד)

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש כתר א

השורש כ־ת־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
כ־ת־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל נִכְתַּר נִכְתָּר יִכָּתֵר הִכָּתֵר לְהִכָּתֵר
הִפְעִיל הִכְתִּיר מַכְתִּיר יַכְתִּיר הַכְתֵּר לְהַכְתִּיר
הֻפְעַל הֻכְתַּר מֻכְתָּר יֻכְתַּר -אין- -אין-
פִּעֵל כִּתֵּר מְכַתֵּר יְכַתֵּר כַּתֵּר לְכַתֵּר
פֻּעַל כֻּתַּר מְכֻתָּר יְכֻתַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

כִּתֵּר ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כיתר
שורש וגזרה כ־ת־ר ב, שלמים
בניין פִּעֵל
  1. ספרותי חיכה, דעתו הייתה נתונה לדבר העומד להתרחש (נדיר מחוץ לצירוף כתר לי זעיר).

גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ" (איוב לו ב). נוהגים לבארה לפי משמעות השרש כ־ת־ר בארמית, שעניינה המתנה.

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • רש"י: "כתר לי זעיר ואחוך - כולו לשון ארמי, הוא 'הוחל לי מעט ואגידך'; כתר לשון הוחל, כאשר תירגם יונתן: 'ולתורתו איים ייחלו' (ישעיהו מב, ד) יכתרון"
  • מצודת דוד: "כתר לי - המתן לי"
  • מצודת ציון: "כתר - ענין המתנה, כי 'ולתורתו איים ייחלו' (ישעיהו מב, ד) ת"י יכתרון"

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: wait‏‏‏‏


השורש כתר ב

השורש כ־ת־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
כ־ת־ר ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל כִּתֵּר מְכַתֵּר יְכַתֵּר כַּתֵּר לְכַתֵּר
פֻּעַל כֻּתַּר יְכֻתַּר מְכֻתַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

כֻּתַּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כותר
שורש וגזרה כ־ת־ר א, שלמים
בניין פֻּעַל
  1. הוקף, היו דברים מסביב לכל צדדיו, ובמיוחד על ידי כוח לוחם בעת מלחמה.
    • לאחר שהגדוד כותר מכל עבריו, לא נותר למפקד אלא להיכנע.
    • בקרב קנה צבא חניבעל ניצח ניצחון מוחץ על אף שהיה בנחיתות מספרית, לאחר שהלגיונות הרומאיים כותרו בתנועת מלקחיים.
    • "ידי בתוך ידו של אבא מכותרת / אל העולם אני נושאת פניי" ("בת כנרת", איתן אורן)

מובאות נוספות

[עריכה]
  • "על שלושה פשעי דמשק / על ארבעה לא אשיבם / על מעוז שעמד מכותר / על טילים בשדותיו של הכפר" ("על שלושה פשעי דמשק", זרובבלה ששונקין)

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש כתר א

השורש כ־ת־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
כ־ת־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל נִכְתַּר נִכְתָּר יִכָּתֵר הִכָּתֵר לְהִכָּתֵר
הִפְעִיל הִכְתִּיר מַכְתִּיר יַכְתִּיר הַכְתֵּר לְהַכְתִּיר
הֻפְעַל הֻכְתַּר מֻכְתָּר יֻכְתַּר -אין- -אין-
פִּעֵל כִּתֵּר מְכַתֵּר יְכַתֵּר כַּתֵּר לְכַתֵּר
פֻּעַל כֻּתַּר מְכֻתָּר יְכֻתַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-