מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שֹׁרֶר .
השמיע בקולו מילים ומנגינה .
”אָז יָשִׁיר ־מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוה, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר; אָשִׁירָה לַיהוה כִּי־גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.“ (שמות טו , פסוק א ) ”וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן־אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר.“ (שופטים ה , פסוק א ) ”וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית־יהוה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים ...“ (מלכים א׳ י , פסוק יב ) ”שִׁירוּ לַיהוה שִׁיר חָדָשׁ; שִׁירוּ לַיהוה כָּל־הָאָרֶץ.“ (תהלים צו , פסוק א ) ”מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך“ (בבלי, מסכת ברכות – דף יד, עמוד ב ) ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נִזְכֶּרֶת אֲנִי שִׁירִין שֶׁשַּׁרְתִּי לְפָנֶיךָ בַּלֵּילוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיהו לח , פסוק כ : וּנְגִינוֹתַי נְנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ.“ (איכה רבה, פרשה א, סימן כג ) שָׂרָה שָׁרָה שִׁיר שָׂמֵחַ, שִׁיר שָׂמֵחַ שָׁרָה שָׂרָה.
άδω (תעתיק: ádo)سرودن (תעתיק: סֻרוּדַן)ร้องเพลง (תעתיק: rɔ́ɔng-pleeng)
הפועל : "שָׁר" הוא הומונימי , מחד הוא פועל נחי ע"י במשמעות של שירה, זמרה, ומאידך הוא פועל נחי ע"ו במשמעות של התבוננות, הסתכלות. לפיכך, הזמנים: עבר והווה זהים בשני הפעלים, והמשמעות תלוית הקשר. שאר הזמנים מוטים באופן שונה (ו ' או י ' נגלות).
השורש שׁיר א
השורש שׁ־י־ר א גזרת נע"ו/י .
שׁ־י־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁר שָׁר
יָשִׁיר
שִׁיר
לָשִׁיר
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל הוּשַׁר מוּשָׁר
יוּשַׁר
-אין-
-אין-
פִּעֵל שוֹרֵר מְשוֹרֵר יְשׁוֹרֵר
שׁוֹרֵר
לְשׁוֹרֵר
פֻּעַל -אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתּוֹרֵר
מִשְׁתּוֹרֵר
יִשְׁתּוֹרֵר
הִשְׁתּוֹרֵר
לְהִשְׁתּוֹרֵר
(יבוא עם מילת היחס ב-) התבונן .
”אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי; תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן...“ (שיר השירים ד , פסוק ח ) ”עוּרוּ הוֹי עוּרוּ, שׁוּרוּ בְּנֵי כְּפָרִים / קָמָה הֵן בָּשְׁלָה כְּבָר עַל פְּנֵי הַכָּרִים / קִצְרוּ, שִׁלְחוּ מַגָּל, עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר!“ (שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה מתתיהו שלם בזֶמֶרֶשֶׁת )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שר
הגייה * sar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ר־ר
דרך תצורה משקל קַל
נטיות ר׳ שָׂרִים; שַׂר־, ר׳ שָׂרֵי־; נ׳ שָׂרָה, נ"ר שָׂרוֹת; נ׳ שָׂרַת־, נ"ר שָׂרוֹת־
לשון המקרא ”וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי־חַיִל מִכָּל־יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל־הָעָם - שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת“ (שמות יח , פסוק כה ) ”עוד דבר אחד יש בזינייקאוויטץ אשר לא יאמן כי יסֻפר והוא: שר אציל, אדוני העיר אשר לא ישנא את היהודים תכלית שנאה“ (ד"ר יוסף אלפסי מרדכי דוד ברנדשטטר , בפרויקט בן יהודה ) עברית חדשה שר הבטחון עומד בראש משרד הבטחון, ומופקד מתוקף תפקידו גם על צה"ל .שרת החינוך הכריזה על רפורמה חדשה בתכנית הלימודים בבתי הספר הממלכתיים.בישיבת הממשלה נכחו שרים רבים.
2: במשמעות "מיניסטר": מחידושי משה שרת. [1] [2]
1: אכדית: šarru, מלך.
1: במצרית קדומה sr במשמעות אציל , מכובד, שופט.
ערך בוויקיפדיה:
שר
לערך העוסק בשֹׁר, עם דגש חזק ב־ר'; ראו שֹׁרֶר.
ערך בוויקיפדיה: שר