משל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: ב מָשַׁל ב.
מָשַׁל א[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | מ־שׁ־ל |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- שלט בכוחו. כפה את מאויו
- ”הֲלוֹא אִם־תֵּיטִיב שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל־בּוֹ.“ (בראשית ד, פסוק ז)
- ”וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן לֹא־אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא־יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם יְהוָה יִמְשֹׁל בָּכֶם.“ (שופטים ח, פסוק כג)
- ”הָיִינוּ מֵעוֹלָם לֹא־מָשַׁלְתָּ בָּם, לֹא־נִקְרָא שִׁמְךָ עֲלֵיהֶם; לוּא־קָרַעְתָּ שָׁמַיִם יָרַדְתָּ, מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ.“ (ישעיהו סג, פסוק יט)
- ”טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם, מִגִּבּוֹר; וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ, מִלּכֵד עִיר.“ (משלי טז, פסוק לב)
- ”עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ; פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם.“ (איכה ה, פסוק ח)
גיזרון[עריכה]
נגזרות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
מָשָׁל[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | משל |
הגייה* | mashal |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־שׁ־ל |
דרך תצורה | משקל קָטָל |
נטיות | ר'משלים משליו משליה משלי- |
- לשון המקרא אימרה או סיפור בעלי משמעות מרובת רבדים ומסועפת. בדרך כלל נעשה שימוש בדימויים ולשון מליצית.
- ”וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן.“ (במדבר כד, פסוק ג)
- ”וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף.“ (מלכים א׳ ה, פסוק יב)
- ”וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה.“ (ישעיהו יד, פסוק ד)
- ”אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי; אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי־קֶדֶם.“ (תהלים עח, פסוק ב)
- ”וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, עוֹד לִמַּד־דַּעַת אֶת־הָעָם; וְאִזֵּן וְחִקֵּר, תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.“ (קהלת יב, פסוק ח)
- (יש לשכתב פירוש זה): אגדה המשמשת מצע להמחשת עניין אחר, מנגישתו לצורך העברת מסרו בצורה טובה יותר.
גיזרון[עריכה]
- מילה מקראית. המשמע המקורי של השורש הינו דמיון, 'היה דומה ל-', כמו בפועל המשיל 'השווה', ובמקבילה באכדית מַשַלֻ mašālu או ערבית مَثَلَ (מת'ל) 'השווה', משם גם 'דיבר במשלים'. שמות העצם גם קיימים באכדית מַשֻלתֻ maššultu וערבית مَثَل (מת'ל)-אמרה,פתגם וגם דוגמה. השורש גם קיים בארמית (עם חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית): פועל מתל 'השווה'[1], שם עצם מתל 'משל, פתגם' [2] .
צירופים[עריכה]
- למשל(2)
- למשל ולשנינה(1)
- משלי
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
- נמשל(2)
תרגום[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
בתנ"ך משל פירושו אמרה שנונה או כזו אשר יש לה משמעות מוסרית. יש המסבירים שבמקור המשלים במשלי ובאיוב תורגמו משפה קדומה, בה היו המשלים כולם בחרוזים.↑
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |