מילה מקראית. המשמע המקורי של השורש הינו דמיון, 'היה דומה ל-', כמו בפועל המשיל 'השווה', ובמקבילה באכדית מַשַלֻ mašālu או ערבית مَثَلَ (מת'ל) 'השווה', משם גם 'דיבר במשלים'. שמות העצם גם קיימים באכדית מַשֻלתֻ maššultu וערבית مَثَل (מת'ל)-אמרה,פתגם וגם דוגמה. השורש גם קיים בארמית (עם חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית): פועל מתל 'השווה'[1], שם עצם מתל 'משל, פתגם' [2] .
מקור שמו של ספר מִשְלֵי בתנ''ך, מהפסוק הראשון ”מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל“ (משלי א, פסוק א).
