משל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מָשַׁל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה מ־שׁ־ל
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שלט בכוחו על
    • אתה מושל בגאות הים
    • ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך
    • ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה
    • עבדים משלו בנו פורק אין מידם

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא

נגזרות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מָשָׁל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משל
הגייה* mashal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ש־ל
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר'משלים משליו משליה משלי-
  1. לשון המקרא אימרה או סיפור בעלי משמעות עמוקה ולא פשוטה. בדרך כלל נעשה שימוש בדימויים ולשון מליצית.
    • ”וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה“ (ישעיהו יד, פסוק ד)
    • אטה למשל פי אפתח בכינור חידתי
  2. (יש לשכתב פירוש זה): סיפור שמשמש דוגמה לעניין אחר לצורך העברת מסר בצורה טובה יותר.

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית. המשמע המקורי של השורש הינו דמיון, 'היה דומה ל-', כמו בפועל המשיל 'השווה', ובמקבילה באכדית מַשַלֻ mašālu או ערבית مَثَلَ‬ (מת'ל) 'השווה', משם גם 'דיבר במשלים'. שמות העצם גם קיימים באכדית מַשֻלתֻ maššultu וערבית ‫مَثَل‬ (מת'ל) 'משל'. השורש גם קיים בארמית (עם חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית): פועל מתל 'השווה'[1], שם עצם מתל 'משל, פתגם' [2] .
  • מקור שמו של ספר מִשְלֵי בתנ''ך, מהפסוק הראשון מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל“ (משלי א, פסוק א).

צירופים[עריכה]


מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

בתנ"ך משל פירושו אמרה שנונה או כזו אשר יש לה משמעות מוסרית. יש המסבירים שבמקור המשלים במשלי ובאיוב תורגמו משפה קדומה, בה היו המשלים כולם בחרוזים. 

ראו גם[עריכה]