מילה מקראית. המשמע המקורי של השורש הינו דמיון, 'היה דומה ל-', כמו בפועל המשיל 'השווה', ובמקבילה באכדית מַשַלֻ mašālu או ערבית مَثَلَ (מת'ל) 'השווה', משם גם 'דיבר במשלים'. שמות העצם גם קיימים באכדית מַשֻלתֻ maššultu וערבית مَثَل (מת'ל) 'משל'. השורש גם קיים בארמית (עם חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית): פועל מתל 'השווה'[1], שם עצם מתל 'משל, פתגם' [2] .
מקור שמו של ספר מִשְלֵי בתנ''ך, מהפסוק הראשון ”מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל“ (משלי א, פסוק א).
