מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
elil
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־ל־ל
דרך תצורה
משקל קְטִיל
נטיות
נ׳ אֱלִילָה, ר׳ אֱלִילִים, נ"ר אֶלִילוֹת
האליל בעל .
לשון המקרא שם גנאי לאלהים אחרים ולפסליהם אשר מאמינים בהם ועובדים אותם[1] .
”אַל־תִּפְנוּ אֶל־הָאֱלִילִם , וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם; אֲנִי יהוה, אֱלֹהֵיכֶם.“ (ויקרא יט , פסוק ד )
”הֲלֹא כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשֹׁמְרוֹן וְלֶאֱלִילֶיהָ ; כֵּן אֶעֱשֶׂה לִירוּשָׁלִַם וְלַעֲצַבֶּיהָ.“ (ישעיהו י , פסוק יא )
”כִּי כָּל־אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים ; וַיהוה שָׁמַיִם עָשָׂה.“ (תהלים צו , פסוק ה )
”בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ־לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֹת...“ (ישעיהו ב , פסוק כ )
[עממי] בהשאלה מן (1): מושא להערצה .
אליל הזמר הצפרדעי יופיע בליווי כלי להקת המשרוקיות
החברה הישראלית הפכה מקיבוצית וסולידית לרודפת בצע ושאפתנית. הכסף היה לאליל החדש
לשון המקרא שוא ושקר; מה שאין בו אמת שאין בו תועלת.
”הוֹי רֹעִי הָאֱלִיל עֹזְבִי הַצֹּאן חֶרֶב עַל-זְרוֹעוֹ וְעַל-עֵין יְמִינוֹ...“ (זכריה יא , פסוק יז )
”וְאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי-שָׁקֶר; רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶם.“ (איוב יג , פסוק ד )
”...לֹא שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים וְלֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם; חֲזוֹן שֶׁקֶר וְקֶסֶם וֶאֱלִיל וְתַרְמִית לִבָּם הֵמָּה מִתְנַבְּאִים לָכֶם.“ (ירמיהו יד , פסוק יד )
(1) השם "אֱלִיל" מופיע במקרא כמעט תמיד בלשון רבים "אֱלִילִים"[2] . מסיבה זו מ"ד קאסוטו סבר שהוא כינוי גנאי ל"אלהים", ונגזר מ"אֵל " בהכפלת לה"פ להקטנה[3] . יש שהסבירו שהיא נגזרת ממילת השלילה "אַל " - שלילת הקיום, ובהשוואה למשמעות (3).[4] באופן דומה, יש שקישרו לסורית: ܐܲܠܝܼܠܵܐ (אַלִילָא) - חולני, חלש.
לדעת אחרים, מקור הכינוי משם האל השומרי 𒀭𒂗𒆤 (EN.LÍL מילולית: אדון הרוח) שהיה ראש הפנתאון במיתולוגיה השומרית, ובאכדית שם זה נהגה Elil בהידמות הנו"ן. משם זה נגזר התואר הבבלי illil - אל עליון, אדון.[5]
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
אליל תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אלילים
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ ע"פ מ"צ קדרי, מילון העברית-המקראית, עמ' 44.
↑ למעט ישעיה י,י; אמנם במגילת ישעיהו א (1QIsia ) מופיע גם שם בלשון רבים.
↑ אנציקלופדיה מקראית, חלק א' עמ' 345. וקדם לו בפירוש זה רד"ץ הופמן (ויקרא יט,ד).
↑ כך פירש לדוגמא ראב"ע (ויקרא יט,ד ועוד). רד"ץ הופמן (שם) דימה ל'אלל '.
↑ מ"צ קדרי, מילון העברית-המקראית עמ' 44. וראו ש"א לוינשטם וי' בלאו, אוצר לשון המקרא חלק א, ירושלים 1957, טור 177 א.