מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
- חילק דבר במכה; הפעיל כוח על עצם ופירקו לגורמים.
- ”וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ-הָלְאָה וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא-לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת.“ (בראשית יט, פסוק ט)
- ”לֹא-יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ-בוֹ כְּכָל-חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ.“ (במדבר ט, פסוק יב)
- ”שָׁבַר יְהוָה מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים.“ (ישעיהו יד, פסוק ה)
- ”כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר שָׁבַרְתִּי אֶת-עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל.“ (ירמיהו כח, פסוק ב)
- בהשאלה: קנה מוצרי מזון.
- ”וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם.“ (בראשית מב, פסוקים ב – ג)
- ”אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם-מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם.“ (דברים ב, פסוק ו)
- ”וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת-נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא-אָכַל הָאַרְיֵה אֶת-הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת-הַחֲמוֹר.“ (מלכים א׳ יג, פסוק כח)
- ”הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין-לוֹ כָּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא-כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב.“ (ישעיהו נה, פסוק א)
- 2. על־פי שבר את רעבונו או שבר את הצום[דרוש מקור].
מילים נרדפות[עריכה]
השורש שׁבר
|
נטיות הפעלים[עריכה]
שׁ־בפר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
שָׁבַר
|
שׁוֹבֵר
(ב׳ פעוּל: שָׁבוּר)
|
יִשׁבֹּר
|
שְׁבֹר
|
לִשְׁבֹּר
|
נִפְעַל
|
נִשְׁבַּר
|
נִשְׁבָּר
|
יִשָּׁבֵר
|
הִשָּׁבֵר
|
לְהִשָּׁבֵר
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
מַשְׁבִּיר
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
שִׁבֵּר
|
מְשַׁבֵּר
|
יְשַׁבֵּר
|
שַׁבֵּר
|
לְשַׁבֵּר
|
פֻּעַל
|
שֻׁבַּר
|
מְשֻׁבָּר
|
יְשֻׁבַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
נִשְׁתַּבֵּר
|
מִשְׁתַּבֵּר
|
יִשְׁתַּבֵּר
|
הִשְׁתַּבֵּר
|
לְהִשְׁתַּבֵּר
|
| |
|
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
|
שורש וגזרה |
ש־ר־ש
|
בניין |
|
- לשון המקרא הרס ניתץ
- על הלוחות הראשונים אשר שברת
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שבר
|
הגייה* |
shever
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
שׁ־ב־ר
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
|
- לשון המקרא מזון, בפרט דגנים.[1]
מילים נרדפות[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
shever
|
חלק דיבר |
|
מין |
זכר
|
שורש |
ש־ב־ר
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- פתרון.
- ”וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת-מִסְפַּר הַחֲלוֹם, וְאֶת-שִׁבְרוֹ--וַיִּשְׁתָּחוּ“ (שופטים ז, פסוק טו)
- מן אכדית שַׁבְּרוּ shabrū שִפעל של - בַּרוּ barū ,בהוראת "חזה" , "הראה חזון" [1]. הצירוף האכדי שהגייתו מאר-בַּאַרֻ (mār bārū) בהוראת "מעמד הכהנים" (כנראה משום יכולתם לבאר את הכתובים).
- בברית הישנה מופיעה תיבת "interpretation" בהוראת, "הקְשר" כחלופה בלשון אנגלית לתיבת - "שברו".
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבר |
- שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שבר
|
הגייה* |
shever
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
שׁ־ב־ר
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
ר׳ שְׁבָרִים
|
- מקום מנופץ בחפץ, אשר לא נפרדו חלקיו.
- ”אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה בוֹ שֶׁבֶר רָגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד.“ (ויקרא כא, פסוק יט)
- ”וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא-יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשׂף מַיִם מִגֶּבֶא.“ (ישעיהו ל, פסוק יד)
- מצב שלילי שאינו תמידי, משבר.
- ”הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ.“ (ישעיהו סה, פסוק יד)
- (מתמטיקה) מספר לא שלם: בין אפס לאחד; ע"פ רוב כזה המתואר כיחס בין שני מספרים שלמים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: שבר |
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
|
שורש וגזרה |
ש־ב־ר
|
בניין |
פִּעֵל
|
- חשב קוה
- ”עיני כל אליך ישברו“ (תהלים קמה, פסוק טו)
- ” בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם“ (אסתר ט, פסוק א)
- ”שברתי לישועתך אדני“ (תהלים קיט, פסוק קסו)
- לשון ימי הביניים קירב אל הדעת
- 2. מצוי יותר בסמ"ך סִבֵּר
מילים נרדפות[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
|
חלק דיבר |
|
מין |
|
שורש |
שֹ־ב־ר
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
ר׳ אין נס׳ שִֹבְרִי שִֹבְרָהּ
|
- תקוה
מילים נרדפות[עריכה]
- ↑ הכתובת הכנענית הגדולה מקארא-טפה נ"ה טור-סיני לשונינו, אלול תשי"א