שבר

יש להוסיף לדף זה את הערך: שִׁבֵּר.

שָׁבַר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שבר
שורש וגזרה	שׁ־ב־ר
בניין	פָּעַל (קַל)

1. חילק שלם בצורה לא תקנית. הרס.

   • "וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ-הָלְאָה וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא-לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת." (בראשית יט, פסוק ט)
   • "לֹא-יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ-בוֹ כְּכָל-חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ." (במדבר ט, פסוק יב)
   • "שָׁבַר יְהוָה מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים." (ישעיהו יד, פסוק ה)
   • "כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר שָׁבַרְתִּי אֶת-עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל." (ירמיהו כח, פסוק ב)

2. בהשאלה: קנה מוצרי מזון.

   • "וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם." (בראשית מב, פסוקים ב – ג)
   • "אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם-מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם." (דברים ב, פסוק ו)
   • "וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת-נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא-אָכַל הָאַרְיֵה אֶת-הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת-הַחֲמוֹר." (מלכים א׳ יג, פסוק כח)
   • "הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין-לוֹ כָּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא-כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב." (ישעיהו נה, פסוק א)

גיזרון

  2.    על־פי שבר את רעבונו או שבר את הצום.

נגזרות

• שבור
• שביר
• שבירה
• נשבר

מילים נרדפות

• הרס
• נתץ
• כסח
• פרק

ניגודים

• תקן
• חיבר

תרגום

• אנגלית: reak‏‏‏‏

שֶׁבֶר א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבר
הגייה*	shever
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ב־ר
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות

1. לשון המקרא מזון, בפרט דגנים.

   • "וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם עַל חֲמֹרֵיהֶם וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם." (בראשית מב, פסוק כו)
   • "וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם." (בראשית מב, פסוק יט)

גיזרון

• מקראי.

נגזרות

• השברה
• משביר

מילים נרדפות

• מאכל
• מזון

שֶׁבֶר ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבר
הגייה*	shever
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ב־ר
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ שְׁבָרִים

שבר ביד

1. מקום השבירה בחפץ. חלק שבור מחפץ.

   • "אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה בוֹ שֶׁבֶר רָגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד." (ויקרא כא, פסוק יט)
   • "וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא-יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשׂף מַיִם מִגֶּבֶא." (ישעיהו ל, פסוק יד)

2. מצב שלילי שאינו תמידי, משבר.

   • "הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ." (ישעיהו סה, פסוק יד)

3. (מתמטיקה) מספר לא שלם: בין אפס לאחד; ע"פ רוב כזה המתואר כיחס בין שני מספרים שלמים.

צירופים

• זעקת שבר
• שבר מדומה
• שבר מחזורי
• שבר עשרוני
• שוד ושבר

תרגום

• אנגלית: fracture‏, fraction‏‏‏‏