מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
חילק דבר במכה ; הפעיל כוח על עצם ופירקו לגורמים .
”וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ-הָלְאָה וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא-לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת.“ (בראשית יט , פסוק ט )
”לֹא-יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ -בוֹ כְּכָל-חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ.“ (במדבר ט , פסוק יב )
”שָׁבַר יְהוָה מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים.“ (ישעיהו יד , פסוק ה )
”כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר שָׁבַרְתִּי אֶת-עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל.“ (ירמיהו כח , פסוק ב )
בהשאלה: קנה מוצרי מזון .
”וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם.“ (בראשית מב , פסוקים ב –ג )
”אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם-מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם.“ (דברים ב , פסוק ו )
”וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת-נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא-אָכַל הָאַרְיֵה אֶת-הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת-הַחֲמוֹר.“ (מלכים א׳ יג , פסוק כח )
”הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין-לוֹ כָּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא-כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב.“ (ישעיהו נה , פסוק א )
2. על־פי שבר את רעבונו או שבר את הצום [ דרוש מקור ] .
השורש שׁבר
שׁ־בפר
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
שָׁבַר
שׁוֹבֵר
(ב׳ פעוּל: שָׁבוּר )
יִשׁבֹּר
שְׁבֹר
לִשְׁבֹּר
נִפְעַל
נִשְׁבַּר
נִשְׁבָּר
יִשָּׁבֵר
הִשָּׁבֵר
לְהִשָּׁבֵר
הִפְעִיל
-אין-
מַשְׁבִּיר
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
שִׁבֵּר
מְשַׁבֵּר
יְשַׁבֵּר
שַׁבֵּר
לְשַׁבֵּר
פֻּעַל
שֻׁבַּר
מְשֻׁבָּר
יְשֻׁבַּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
נִשְׁתַּבֵּר
מִשְׁתַּבֵּר
יִשְׁתַּבֵּר
הִשְׁתַּבֵּר
לְהִשְׁתַּבֵּר
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה
ש־ר־ש
בניין
לשון המקרא הרס ניתץ
”וְאֶכְתֹּב עַל־הַלֻּחֹת אֶת־הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר הָיוּ עַל־הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ ; וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן.“ (דברים י , פסוק ב )
”..וְהִנֵּה יהוה עֹבֵר – וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יהוה, לֹא בָרוּחַ יהוה...“ (מלכים א׳ יט , פסוק יא )
”מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת עַד־קְצֵה הָאָרֶץ; קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר וְקִצֵּץ חֲנִית, עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ.“ (תהלים מו , פסוק י )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שבר
הגייה *
she ver
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־ב־ר
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
לשון המקרא מזון, בפרט דגנים.[ 1]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
shever
חלק דיבר
מין
זכר
שורש
ש־ב־ר
דרך תצורה
נטיות
פתרון.
”וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת-מִסְפַּר הַחֲלוֹם, וְאֶת-שִׁבְרוֹ --וַיִּשְׁתָּחוּ“ (שופטים ז , פסוק טו )
מצוד"צ: "שברו - רוצה לומר פתרונו כי החלום הוא דבר סתום וסגור ועל ידי הפתרון ישובר ויופתח".
מן אכדית שַׁבְּרוּ shabrū שִפעל של - בַּרוּ barū ,בהוראת "חזה " , "הראה חזון" [ 1] . הצירוף האכדי שהגייתו מאר-בַּאַרֻ (mār bārū ) בהוראת "מעמד הכהנים" (כנראה משום יכולתם לבאר את הכתובים).
בברית הישנה מופיעה תיבת "interpretation" בהוראת, "הקְשר" כחלופה בלשון אנגלית לתיבת - "שברו".
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
שבר
שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שבר
הגייה *
she ver
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־ב־ר
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ שְׁבָרִים
שבר ביד
מקום מנופץ בחפץ , אשר לא נפרדו חלקיו.
”אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה בוֹ שֶׁבֶר רָגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד.“ (ויקרא כא , פסוק יט )
”וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא-יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשׂף מַיִם מִגֶּבֶא.“ (ישעיהו ל , פסוק יד )
מצב שלילי שאינו תמידי, משבר .
”הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ.“ (ישעיהו סה , פסוק יד )
(מתמטיקה ) מספר לא שלם : בין אפס לאחד ; ע"פ רוב כזה המתואר כיחס בין שני מספרים שלמים.
להגדרה זו אין משפט מדגים . אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו. רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן .
ערך בוויקיפדיה:
שבר
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה
ש־ב־ר
בניין
פִּעֵל
חשב קוה
”עיני כל אליך ישברו“ (תהלים קמה , פסוק טו )
” בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם“ (אסתר ט , פסוק א )
”שברתי לישועתך אדני“ (תהלים קיט , פסוק קסו )
לשון ימי הביניים קירב אל הדעת
2. מצוי יותר בסמ"ך סִבֵּר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
מין
שורש
שֹ־ב־ר
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ אין נס׳ שִֹבְרִי שִֹבְרָהּ
תקוה
”אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה'“ (תהלים קמו , פסוק ה )
”סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי “ (תהלים קיט , פסוק קטז )
”הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה , עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ, הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ; אַל בְּנֹתַי, כִּי-מַר-לִי מְאֹד מִכֶּם--כִּי-יָצְאָה בִי, יַד-יְהוָה.“ (רות א , פסוק יג )
"רגע לפני שנשבר /הבוקר מאיר והלילה עבר/אני חוזר והוא עוד שר שם מלמעלה" (אמצע הלילה בכפר , מאת הראל מויאל )
”הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה?“ (רות א , פסוק יג ) לשונה של מגילת רות היא בעיקרה לשון המקרא הקלאסית האופיינית רובד עברית קדומה של תקופת בית ראשון, אך עם זאת כמה מלים וביטויים בהשפעת ארמית כמו 'שבר' בהוראת 'תקווה' מעידים הם על תקופה מאוחרת בהרבה (וכך גם עם תיבת תעגינה בהמשך הפסוק מלשון עגונה , האופיינית ללשון חז"ל).
↑ הכתובת הכנענית הגדולה מקארא-טפה נ"ה טור-סיני לשונינו, אלול תשי"א