שבר את לבו

שָׁבַר אֶת לִבּוֹ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שבר את ליבו
הגייה*	shavar et libo
חלק דיבר	פועל
מין	זכר
שורש	שׁ־ב־ר; ל־ב־ב
דרך תצורה	צירוף
נטיות

1. עשה מעשה שגרם צער לאדם אחר.

   • ”והחרפה אשר נשא אונקס על שוביו שברה את לבם עד מאד. – וירא מגוא את הדבר הזה וידבר אל אֶחיו הנכלמים ככל אשר היה עם לבבו הרע, ויעורר את חמתם על כל הדלברים הגאים ויתנם לפני בני בליעל וישכן לארץ כבודם.“ (אחרון המוהיקנים, מאת ג'יימס פנימור קופר, בפרויקט בן יהודה)

מקור

• מהתנ"ך: "חֶרְפָּה, שָׁבְרָה לִבִּי וָאָנוּשָׁה:וָאֲקַוֶּה לָנוּד וָאַיִן וְלַמְנַחֲמִים,וְלֹא מָצָאתִי." (תהילים סט כא)

נגזרות

• לב שבור
• נשבר לבו
• שובר לבבות
• שברון לב

תרגום

• אנגלית: break one's heart‏‏‏‏

ראו גם

• הכאיב
• אכזב