אפס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: אֻפַּס.

אָפַס[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אפס
שורש וגזרה א־פ־ס, גזרת השלמים
בניין פָּעַל
  1. נגמר, לא היה עוד.
    • "הָבָה לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּסֶף." (בראשית מז, פסוק טו)
    • "כִּי אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל שֹׁקְדֵי אָֽוֶן." (ישעיהו כט, פסוק כ)

גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

אִפֵּס[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא איפס
שורש וגזרה א־פ־ס, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. התאים מכשיר מדידה למצבו ההתחלתי הנכון, להוראה נכונה לפי נקודת המוצא.

גיזרון[עריכה]

  • עברית חדשה משורש מקראי.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: adjust‏‏‏‏‏


ראו גם[עריכה]

אֶפֶס[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפס
הגייה* efes
חלק דיבר שם מספר
מין זכר
שורש א־פ־ס
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ אֲפָסִים; אֶפֶס־, ר׳ אַפְסֵי־
מספרים
0
גימטריה -אין-
ערבית ٠
רומית -אין-
מורס
-----
ברייל זהה ל-J
ספרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
מספרים אחרים
10 12 100 1000 10000
  1. אין, לא קיים.
    • "הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם" (ישעיהו ה, פסוק ח)
    • "בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה-אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן." (משלי כו, פסוק כ)
  2. סוף, קצה, המקום שבו נגמר.
    • "וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז יְהוָה בִּגְאוֹן שֵׁם יהוה אֱלֹהָיו וְיָשָׁבוּ כִּי-עַתָּה יִגְדַּל עַד-אַפְסֵי-אָרֶץ." (מיכה ה, פסוק ג)
  3. המספר השלם 0; האיבר הנייטרלי ביחס לחיבור; המספר הסודר הקטן ביותר, מציין את מספר האיברים בקבוצה ריקה.
  4. מתמטיקה של פונקציה. ערך עבורו הפונקציה שווה לאפס (3).
  5. בהשאלה: [כינוי גנאי] מישהו לא חשוב, חסר כל ערך, שלא מתחשבים בו.
  6. מילת קישור : אך, אולם, ברם, אבל.
    • "הִנֵּה עֵינֵי אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה, וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: אֶפֶס, כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת-בֵּית יַעֲקֹב--נְאֻם-יְהוָה. " (עמוס ט, פסוק ח)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

   המספר השלם
  • אוקראינית: зеро‏‏‏‏
  • איטלקית: zero‏‏‏‏
  • אמהרית: ባዶ‏‏‏‏ (הגייה: בַּאדוֹ)
  • אנגלית: null‏, zero‏‏‏‏
  • אספרנטו: nulo‏‏‏‏
  • בוסנית: nula‏‏‏‏
  • גרמנית: Null‏‏‏‏
  • דנית: nul‏‏‏‏
  • הולנדית: nul‏‏‏‏
  • הונגרית: zéró‏, nulla‏‏‏‏
  • טורקית: sıfır‏‏‏‏
  • יוונית: μηδέν‏‏‏‏ (הגייה: מִידֶן)
  • מונגולית: тэг‏‏‏‏ (הגייה: טִיג)
  • סלובנית: nič‏‏‏‏
  • סלובקית: nula‏‏‏‏
  • ספרדית: cero‏‏‏‏
  • ערבית: صِفْر‏‏‏‏ (הגייה: צִפְר)
  • פולנית: zero‏‏‏‏
  • פורטוגלית: zero‏‏‏‏
  • פינית: nolla‏‏‏‏
  • צ'כית: nula‏‏‏‏
  • צרפתית: zéro‏‏‏‏
  • קרואטית: nula‏‏‏‏
  • רומנית: zero‏‏‏‏
  • רוסית: нуль‏‏‏‏ (הגייה: נוּל')
  • שוודית: noll‏‏‏‏
   אין, לא קיים
   סוף, קצה
   ערך המאפס פונקציה
   אדם לא חשוב

מידע נוסף[עריכה]

  • השימוש באפס במתמטיקה הגיע לאירופה בימי הביניים מן הערבים, שלמדוהו מן ההודים. במערכת הספרות הרומיות ששלטה בכיפה עד אז כלל לא היתה ספרה כזו, וגם בעברית – שבה נהגו להשתמש באותיות – לא היה כל ייצוג לאפס.

הערבים קראו לאפס סִפְר, כלומר מקום ריק. ר' אברהם אבן עזרא (1092-1167), שהיה הראשון שכתב על המושג אפס בעברית, השתמש בספרו "ספר המספר" באותיות העבריות במקום המספרים ההודיים (או הערביים, כפי שהם נקראים לרוב), אך שאל את האפס המעוגל וכינה אותו גלגל: " [...] ואם אין לו מספר באחדים ויש לו מספר במעלה השנית שהם העשרות, ישים כדמות גלגל O בראשונה להורות כי אין במעלה הראשונה מספר [...] וזה הגלגל O וטעמו כגלגל, כקש לפני רוח, ואינו אלא לשמור המעלות, ובלשון לעז שמו סיפרא".
רק לפני כמאתיים שנה מציין ספר לימוד בשם "כליל החשבון", שנדפס בברלין, את המספר בשם העברי "אפס" – ומאז התקבל שם זה בתפוצות העם.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]