”לִמְיַסְּרֶךָ אַל תְּנַעֵר חָצְנְךָ, / כִּי בַאֲהָבִים נַפְשְךָ דוֹבֶקֶת. / הִנֵה בְשׁוּט אוֹר יַעֲלַת הַחֵן בְּךָ / לוּ דִבְּרָה – עוֹד נִשְׁבְּרָה מַפְרֶקֶת.“ (בָּרָק אֲשֶׁר, מאת שלמה אבן גבירול, בפרויקט בן יהודה)
”אכן אלינו כאן נצמדה מאֵרת ההחזקה בנושנות עד כדי מחנק, יחד עם הזינוק לקראת כל בשורה מפתיעה עד כדי שבירת ראש ומפרקת.“ (למצב משקינו, מאת אליעזר ליפא יפה, בפרויקט בן יהודה)
”היא תצעק – "אוי אמא", תקראני – "משומד", וכיד הברכה הטובה עליה תברכני בנפוץ גולגולת, בשבירת מפרקת, במריטת גידים וקרבים וכו'“ (יָמִים כְּתִקּוּנָם, מאת ש' בן-ציון, בפרויקט בן יהודה)