המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל ובפסוק המקביל בישעיהו לז, פסוק ג.
המלבי"ם מפרש כי משבר הוא "מקום הרחם שהולד שובר שם את המסך בעת הלידה ויוצא לחוץ" (מ"ג ישעיהו לז ג). פרשנים אחרים מפרשים את המילה משבר באופן ראשוני כמושב היולדת בביטוי "הגיעו בנים עד משבר", כלומר התינוקות הגיעו אל מושב הלידה. במובן זה של מושב היולדת קושר רבי יונה בן ג'נאח בין המילה משבר ובין המילה הערבית مثبر (מַתְ'בַּר), שאותה הוא מפרש כהפלת ילד על הארץ.
פירוש המילה בעברית החדשה הושפע מן המילה המקבילה בלשונות אירופה, אשר נגזרה מן המילה היוונית κρίσις (קְרִיסִיס) – הכרעת דין, החלטה – ולימים קיבלה ברפואה משמעות של נקודת מפנה במחלה, לטובה או לרעה. לפי מילון אבן שושן, מדובר בהשאלה מן המשבר המקראי, על רקע הפסוק לעיל, אשר קיבלה את המשמעות של המילה המקבילה בלשונות אירופה.[1]
לערך העוסק במְשֻׁבָּר; ראו שֻׁבַּר.
ערך בוויקיפדיה: מַשְׁבֵּר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מַשְׁבֵּרִים