סתום
סָתוּם
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סתום |
| הגייה* | satum |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ת־ם |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ סְתוּמָה, ר׳ סְתוּמִים, נ"ר סְתוּמוֹת |
- שסגרו אותו כך שדבר לא יכול לחדור אליו או לצאת ממנו.
- ”וַיֹּאמֶר לֵךְ דָּנִיֵּאל כִּי-סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים עַד-עֵת קֵץ.“ (דניאל יב, פסוק ט)
- ”בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּמְקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִמְכֹּר סְתוּמוֹת. אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִמְכֹּר פְּתוּחוֹת, לֹא יָצָא קַנְקָן לְחֻלִּין.“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק ג, משנה יג)
- ”וְטַבַּעְתָּהּ קְבוּעָה, וְחַלּוֹנָהּ סְתוּמָה.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ה, משנה ח)
- ”הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְקֶבֶר סָתוּם.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ז, משנה א)
- בלתי מובן, שפירושו נסתר או אבוד. (נאמר לרוב על משפט, ביטוי או שם עצם: למשל על פונקציה סתומה - שאין לה פתרון מפורש).
- ”הִנֵּה חָכָם אַתָּה מִדָּנִיֵּאל כָּל-סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ.“ (יחזקאל כח, פסוק ג)
- ”הֵן-אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי.“ (תהלים נא, פסוק ח)
- ”בָּא קִשׁקוּשׁ סָתוּם בַּדֶּלֶת, קַל כְּדֶפֶק יָד נֶחשֶׁלֶת – יָד חוֹשֶׁשֶׁת – יָד שׁוֹאֶלֶת מַחֲסֶה לְדַל אוֹ גֵר.“ (הָעוֹרֵב, מאת אֶדגַּר פּוֹא, תרגום: זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)
- כסיל, טיפש, שאינו מבין כלום.
- איזה סתום! גם אחרי שהסבירו לו את הנושא עשרים פעם, הוא עדיין לא קלט כלום.
גיזרון
[עריכה]- בינוני פעול מן הפועל סתם.
צירופים
[עריכה]- סתוּם עין (1)
- פונקציה סתומה (2)
- מבוי סתום (1)
- מפה סתומה (2)
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: sealed